קיפלנו את דגל השבת

הציבור הדתי לאומי אינו נתפס כמי שמוביל את המאבקים על שמירת מצוות. קשה להעלות לפייסבוק תמונות בהן שר דתי ויו"ר המפלגה חבוק עם בחורות צעירות ומשם לצאת לקרב על היהדות במרחב הציבורי

איתמר סג"ל 01/11/16 15:14 ל בתשרי התשעז

קיפלנו את דגל השבת

זה התחיל עם מתווה הכותל. כזכור, דרישות הקהילה הרפורמית עטורת הממון האמריקאי הביאו את הממשלה להחליט על חלוקת הכותל והקצאת רחבה נוספת עבור הרפורמים תוך הקצאת מליוני שקלים עבור הפיתוח. הרחוב החרדי רעש ורגש בתביעה לנציגים בכנסת לעצור את פני הרעה. למעשה, נעצרו עבודות הפיתוח והעניין עומד כרגע לפתחו של בג"ץ שמאיץ בממשלה להחליט ולקיים. משום מה, את המפלגה הדתית הלאומית, זו שאהבת המדינה חרותה על דגלה, זו שעתיד המדינה חשוב עבורה, הנושא עניין פחות. אמנם, חלק מחברי הכנסת שיתפו פעולה, אך ללא הקטר, קשה לקרונות למשוך את עצמם.

מי שכן התבטא בסוגיה באופן מפורש היו זקני רבני הציונות הדתית שלא היה קשה לזהות את אי שביעות רצונם מהמתווה המתחדש. אם סברתם שהמפלגה זימנה אותם כדי לשמוע את דעתם, טעות גדולה בידכם. לשם מה להטריח רבנים קשישים לאחר שהטרחנו אותם כה רבות לקראת הבחירות בסיפורים עד כמה חשוב להצביע למפלגה היחידה שחשובה לה התורה במרחב הציבורי. אין לכם מה לדאוג, מיד עם קרוב הבחירות יאוצו העסקנים לשכנע את הרבנים לחתום ותמונותיהם של זקני הדור יתנוססו על כל חלקה טובה בעלוני השבת.

איפשהוא במהלך הדרך, התהפכו היוצרות. את הדגל של הרב קוק, אותו דגל שתבע מדיזנגוף למנוע חילול שבת בתל אביב, שגדול חילול שבת ציבורי מפרטי ויש לכך השלכות לתהליך הגאולה כולו, את הדגל הזה קיפלנו ומכרנו במחיר הפסד לחרדים שהפכו להיות שומרי החומות של היישות היהודית היחידה בעולם, מדינת ישראל במאמץ עליון למנוע הפרדת דת ומדינה והשלכת התורה ממשכנה הציבורי לטובת עניינו הפרטי של כל אחד.

כך, כשהציבור מתרגל שחמש יחידות חשובות יותר מקדושת היום השביעי, המפלגה הדתית חדלה מלשמש שחקן בנושא שאמור להיות בראש סדר היום שלה. ארבעה חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה מנסים לקדם חוק נפיץ בעניין השבת, והולכים על זה בכל הכח. עשרות ראיונות ניתנו בעניין, בכולם נשאלת אותה שאלה: איך תצלחו את התנגדות החרדים. כלומר, מפלגת הבית היהודי לא מהוה מכשול. את הממשלה הם לא יפילו על השבת, ואת הסכמת המפלגה יקנו בהבטחה לועדה כזו או אחרת. ואם כבר בשבת עסקינן, משבר חילול השבת ברכבת ישראל הצליח לעורר את המפלגה באיחור רב, רב מידי, ופחות מידי.

הבעיה החמורה ביותר היא, שהרושם הזה מחלחל גם אל איך שהציבור הכללי תופס את הציונות הדתית. כיום, נתפסת הציונות הדתית כציבור שההתיישבות חשובה לו, אם כי פחות מאשר בעבר. שבת, כשרות, צניעות וכדומה? זה שייך לחרדים בלבד. הדברים הגיעו לשיא בסיפור שהתפוצץ סביב ההקפות השניות של האחים רזאל, שם נטען שהמשטרה אסרה בהתחלה את כניסתו של הציבור בשל מחיצה המפרידה בין גברים לנשים. בתגובות שלא מיהרו להגיע נאמר, שכיון שהארוע אינו מיועד לחרדים בלבד, חשוב לאכוף את החוק ולהסיר את המחיצה, ככל הנראה כי הציונות הדתית לא מקפידה במיוחד על ריקודים נפרדים בארועי הקפות שניות.

את עיקר הביקורת בתחום הזה, אין מה לעשות, צריך להפנות אל הקטר - נפתלי בנט. בנט הוא אדם מוכשר, חכם וערכי מאד שחפץ בטובת עמו, אין בכך כל ספק. ובכל זאת, נראה ששאלות דת ומדינה חשובות לו, אך ממש לא מספיק, יתכן שהרקע התורני משפיע. לטעמי, קשה להעלות לפייסבוק תמונות בהן שר דתי ויו"ר המפלגה חבוק עם בחורות צעירות ומשם לצאת לקרב על היהדות במרחב הציבורי.

אינני קורא להחליף את בנט. האיש ראוי וזכויותיו רבות מחסרונותיו, אני בהחלט מצפה לקריאת השכמה ולשינוי תפיסה.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר