"האם יכול להיות שצה"ל משחק עם נתוני הגיוס של הבנות הדתיות לצרכיו? מסתבר שכן", כך פתח אריאל פינקלשטיין את הפוסט שכתב בדף הפייסבוק שלו בשבוע שעבר. "כך חגג צה"ל גידול מטאורי שלא היה במספר הדתיות המתגייסות", קבע קלמן ליבסקינד בטורו השבועי ב'מעריב'.
טיעונים אלה היו מעוררים חשד אם מי שהיה מעלה אותם על הכתב היה אדם שמתנגד לגיוס בנות לצה"ל. אך פינקלשטיין, דוקטורנט באוניברסיטת בר אילן ששימש בעבר כחוקר מטעמה של התנועה האולטרה ליברלית 'נאמני תורה ועבודה' וליבסקינד, רחוקים מתדמית הרבנים החרד"לים שמנסים לנתב את בוגרות החמ"ד דווקא לשירות לאומי.
"אני לא מנוי על הנאבקים בגיוס בנות דתיות לצה"ל אבל למרות זאת אנסה להסביר למה בפועל אני חושב שהנתונים מוגזמים, על סף השקריים, והעלייה היא הרבה יותר מינורית", כתב החוקר הדתי בהמשך דבריו כשלדעתו הסיפור המעניין באמת "הוא לא הבנות הדתיות אלא שיטות העבודה הלא ישרות (וזאת לשון עדינה) שבהן נוקט צה"ל במאבקים הציבוריים שלו".
למה הוא מתכוון? בין היתר למאמר שכתב ב'כיפה' לפני 4 שנים בדיוק תחת הכותרת: "עליה דרסטית בהיקף הדתיות בצה"ל? תעבדו על מישהו אחר". אז הוא טען כי על רקע "הדיון בתקשורת הדתית ובתקשורת הכללית בדבר גיוס בוגרות החינוך הממלכתי-דתי (חמ"ד) לצה"ל. התנהלותו של גורמים שונים בצה"ל, בעיקר אכ"א, במסגרת דיון זה מלמדת על תופעה פסולה במסגרתה צה"ל מבצע מניפולציות בנתונים המצויים בידו, ואף מוסר לעיתונאים נתונים שקריים לגמרי במטרה לקדם את עמדותיו".
https://www.facebook.com/arielfinkelstain/posts/1532322650213741
דברים דומים כתב פינקלשטיין בפוסט ארוך ומקיף שכלל הרבה מאוד נתונים ומספרים. וכמו כל דבר צבאי, גם את טענותיו ניתן לחלק לשלושה חלקים:
1. הרחבת התואר "מתגייסות דתיות". גם בנות שאינן בוגרות החמ"ד, הטוענות בפני שלטונות הצבא כי הן דתיות, זכו להיכלל בין אלה "שהמרו" את פי הרבנים ובחרו ללכת למסלול הצבאי. בעזרת צורת חישוב זאת מנפח הצבא את כמות החיילות הדתיות ומציג תמונה מאוד לא מדויקת.
למעשה בתגובת דובר צה"ל עצמו, הן לדברים של פינקלשטיין והן להאשמותיו של ליבסקינד, נכתבו במילים כאלה ואחרות דברים ברוח דומה.
"בשנת 2010 הוקם תחום 'בת חיל' באגף כוח האדם שמרכז את הטיפול בחיילות הדתיות ונוצר סימון חדש בנתוני צה"ל לכל בת דתייה", הגיבו בצבא והוסיפו כי השינוי "הוביל להפקת נתונים מדויקים יותר להיקף המתגייסות הדתיות. לפני הקמת התחום הופקו נתונים שאינם מדויקים דיים. הנתונים הרשמים של צה״ל מחושבים לפי שנתון גיוסי (יוני-מאי) ומבוססים באופן מדויק על נתוני מערכות צה"ל. נתונים אלו מצביעים על עליה משמעותית בגיוס בנות דתיות לצה"ל".
תשאלו מה הבעיה? אז צה"ל שינה שיטת חישוב. הבעיה היא שאם באמת היה שינוי הוא היה צריך להשתקף כבר משנת 2010 והוא לא. על כך עוד נדבר בהמשך ובינתיים אנו מגיעים לטענה השניה.
דוח המחקר ל הכנסת משנת 2007צילום: צילום מסך
2. בחירת "שנת האפס". בצה"ל מתהדרים בעליית שיעור המתגייסות הדתיות ביותר מפי 2.5 משנת 2010 ועד 2016, כשנתוני 2017 מלמדים על זינוק של כמעט 200%. אחלה עבודה עשו שם במדור "בת חיל", או שאולי הכל תלוי בנקודת המבט?
בכתבה שפורסמה ב'כיפה' בנובמבר 2016 הוצגו נתונים, מדוח מכון המחקר של הכנסת משנת 2007, שלימדו כי בשנת 2000 עמד מספר המתגייסות בוגרות החמ"ד על קרוב ל-1700 בנות. בהמשך השנים מספר זה ירד בהדרגה, אם כי לא בצורה משמעותית, עד לשנת 2005 בה התגייסו מעט פחות מ-1600 בנות דתיות.
משנת 2005 ועד ל 2010 לא פורסמו נתונים רשמיים, אך מתוך מסמך שפורסם באתר של ארגון אלומה, ניתן ללמוד כי הירידה נמשכה עד לשנת 2008, ככל הנראה על רקע תכנית ההתנתקות מגוש קטיף שבמהלכה בנות דתיות רבות נאלצו לקחת חלק בפינוי והעליה החלה שוב בשנת 2008.
נתונים אלה לימדו שלא ניתן להתעלם מגידול מספר הדתיות שהתגייסו החל משנת 2010 (או אפילו שנתיים קודם לכן), אך באותה מידה לא ניתן לבטל את העובדה שבשנת 2000 ובשנת 2015 שיעור הבנות שבחרו ללכת לצה"ל היה די דומה. המילה שיעור אגב לא מודגשת לחינם והיא מובילה אותנו לטענה השלישית.
נתוני צה"לצילום: צילום מסך
3. הבחירה במספרים מוחלטים ולא באחוזים. בצבא מקפידים לשחרר מדי שנה את מספר הבנות הדתיות שהתגייסו, אך "שוכחים" לספק את נתון נוסף שיכניס לפרופורציה מספר זה והוא כמות הבנות בוגרות החינוך הממלכתי דתי. למה זה חשוב? מיד תראו.
בשנת 2000 עמד מספר המתגייסות הדתיות על 1694 ואילו בשנת 2015 על 2159. עליה יפה שמשקפת גידול בן כ-27% מבחינה מספרית.
עם זאת, בשקלול כלל בוגרות החמ"ד באותן שנים, אחוז המתגייסות הדתיות בתחילת המילניום הצביע על 24.8 וכעבור 15 שנה הוא ניצב על 25.83% עליה קטנה ומינורית הרבה יותר שלא בטוח כי היא משרתת את טענת המהפכה בציונות הדתית.
נתוני אכ"א שהועברו לפינקלשטייןצילום: אריאל פינקלשטיין
ועכשיו לעליה המטאורית בשמונה השנים האחרונות. פינקלשטיין טען, גם בשבוע שעבר וגם במאמרו ב'כיפה' בשנת 2014, כי הנתון שממנו נרשמה העליה הגדולה, 2010, עם 935 מתגייסות דתיות (על פי נתוני צה"ל) אינו נכון וכי המספר האמיתי (1519) משנה את כל התמונה ותוקע סיכה חדה בבלון שמנפחים בצבא.
אם אכן בשנת 2010 התגייסו רק 935 בנות דתיות ובשנת 2017 עברו את שרשרת החיול 2700, אז מדובר בזינוק משמעותי בן כמעט 200%. אך אם המספר הנכון הוא 1519, אזי העליה היא אכן משמעותית אך הרבה פחות ממה שניסו לצייר בצה"ל.
אגב, זוכרים את טענת צה"ל על "סימון חדש בנתוני צה"ל לכל בת דתייה" שהוביל לדבריהם לנתונים מדוייקים יותר? אם הדבר אכן נכון, אז החשבת בנות שאינן בוגרות החמ"ד כדתיות אמור היה להגדיל את נתון המתגייסות. אם כן, מדוע נתון של כ-1500 מתגייסות דתיות צנח למעט יותר מ-900?
וכיצד אנו יודעים שהנתון האמיתי הוא אכן 1500 כפי שטען החוקר לשעבר של תנועת 'נאמני תורה ועבודה'? ראשית בשבת האחרונה פרסם קלמן ליבסקינד תכתובת מייל שממנה עלה כי כבר בשנת 2014 ידעו בצה"ל כי הנתונים שסופקו לתקשורת היו לא נכונים ובכל זאת ניתנה הוראה להשאיר את המצב על כנו ולא לתקן את המעוות.
"רצ"ב הנתונים כפי שהופקו על ידינו... אנחנו מבינים שהנתונים בעייתיים להעברה, ולכן מבקשת לדעת מה סוכם לאחר ה'אירוע' שהיה לפני כחודש לקראת הכתבה בעיתון". ציטט עיתונאי מעריב את המיילים שנחשף אליהן וציין כי התשובה הייתה שצה"ל, ימשיך לפרסם הנתונים השגויים. "זאת החלטת הרח"ט מכיוון שמיט"ב שלחו בזמנו נתונים לא נכונים שהוצגו החוצה, הוא אינו רוצה לשנות פתאום נתון שכבר הוצג".
הוכחה נוספת ניתן למצוא במחקר, שפורסם בשנת 2013 על ידי פינקלשטיין עצמו עבור תנועת נאמני תורה ועבודה, ובו סיפר כי מנתונים שקיבל מאכ"א עלה שבשנת 2010 התגייסו כ- 1500 דתיות
כמה התגייסו ב 2010?צילום: צילום מסך ממחקר של נאמני תורה ועבודה
ונקודה מעניינת לסיום. בצה"ל טוענים רבות, כפי שאומרים חלקים רבים בציונות הדתית, שהבנות הדתיות כבר מזמן לא מתחשבות בעמדת רבנים רבים שמציגים עמדה האוסרת את גיוסן לצבא. "הן מצביעות ברגליים" אוהבים לומר מצדדי גיוס הבנות.
בקרב חוגים רבים בציונות הדתית, יותר ויותר בנות בוחרות לוותר על השירות הלאומי ולהתגייס לצה"ל. לצד זה, בכל זאת רואים שהגידול לא כל כך משמעותי כפי שניתן לחשוב. אז מה המסקנה?
משיחה עם גורם המעורה מאוד בנתונים עלתה השערה שתמונת המראה של נהירת צד אחד לצבא, היא בחירה של לא מעט בנות מחוגים שונים במגזר הדתי לאומי לבחור דווקא באופציית השירות הלאומי. מכאן שהשפעת הרבנים לא התפוגגה, היא פשוט פועלת במקומות אחרים.
התגובות
גורמים וארגונים רבים עוסקים בסוגיית גיוס הבנות הדתיות לצה"ל, כל אחד והשקפתו שלו. פנינו לכולם כדי שיגיבו לממצאים והטענות נגד עיוות, שלא לומר השקר, שבנתוני הצבא ולהלן תגובותיהם.
דובר צה"ל: "בשנת 2010 הוקם תחום ״בת חיל״ באגף כוח האדם שמרכז את הטיפול בחיילות הדתיות ונוצר סימון חדש בנתוני צה״ל לכל בת דתייה, מה שהוביל להפקת נתונים מדויקים יותר להיקף המתגייסות הדתיות. לפני הקמת התחום הופקו נתונים שאינם מדויקים דיים. הנתונים הרשמים של צה״ל (מצ״ב) מחושבים לפי שנתון גיוסי (יוני-מאי) ומבוססים באופן מדויק על נתוני מערכות צה״ל. נתונים אלו מצביעים על עליה משמעותית בגיוס בנות דתיות לצה״ל".
מנכ"ל תנועת 'נאמני תורה ועבודה', שמואל שטח, ציין כי הנתונים לא הפתיעו אותם מאחר וכבר במחקר שפורסם על ידם לפני מספר שנים עלתה תמונה דומה, "אם פעם, ואני אומר בהכללה, בנות המקיפים הדתיים היו מתגייסות ובנות האולפנות היו הולכות רק לשירות הלאומי, אז חל היפוך מסויים".
בנוגע לטענות על עיוות הנתונים הוא אמר כי "אם יש בעיה בנתונים צריך לטפל בזה. לפי התגובה דובר צה"ל הבין את הבעיה ואני מקווה ומאמין שזה יטופל. לא צריך לעשות דמוניזציה לצה"ל אלא לסמוך עליו שהליקויים יתוקנו".
בארגון אלומה אמרו כי "למעלה מעשור לצעירות דתיות שבוחרות להתגייס לצהל מתוך תחושת שליחות מצוינות וציונות. כל מי שחי בעולם הציוני דתי מכיר את השינוי הדרמטי ברצון של הצעירות להתגייס לצהל, בגיבוי הוריהן וראיות בולטות לכך הן מספרם הגדול של מוסדות לימוד תורה לנשים שקמו בשנים האחרונות מצד אחד, ןהמלחמה נגד הרוח הזאת של קיצוניים שלא בוחלים בשום דרך, ומנסים להפחיד ולהרתיע בנות מלהתגייס מצד שני. עד עתה מלחמה זו, ברוך ה, נוחלת כשלון גדול".
בשיחה עם 'כיפה' הדגישה מנכ"לית אלומה, יפעת סלע, כי יותר ויותר בנות פונות אליהן כדי לקבל סיוע והכוונה לקראת שירותן הצבאי.
ארגון חותם בירך "על חשיפת ה'בלוף' הגדול בעניין נתוני גיוס הבנות הדתיות. מתברר, כי יש מי שלא בוחלים בשום דרך ואמצעי במטרה ליצור מצג שווא של מציאות מדומיינת של גיוס המוני של בנות הציבור הדתי-לאומי. בניגוד לניסיונות גורמים מסוימים בצה''ל ועמותות פרטיות להוביל קמפיין מתמשך לצורך גיוס המוני של בנות דתיות, הוכח שלאורך השנים נשמרת בעקביות עמדת הרוב המוחלט של הבנות והוריהן, ולפיה תרומה משמעותית של הבת הדתייה הינה במסגרת השירות הלאומי. אנו קוראים לכל מי שעוסק בנושא זה לחדול משימוש במניפולציות ונתונים שגוים לשם קידום אג'נדות המנוגדות לדרכה של הציונות הדתית".
ממרכז ליבה נמסר "לצערנו לא הופתענו מכך שדובר צהל מסלף נתונים כחלק מקידום אג'נדה חברתית לגיוס בנות קרביות בכלל ודתיות בפרט. הנתונים האמיתים מעידים שאין שום עלייה דרמטית ושרוב בנות הציבור הדתי לאומי לא מתרגשות מהקמפיינים האגרסיבים של צהל והארגונים הליברלים ובוחרות לשרת את המדינה בשירות הלאומי כהוראת הרבנות הראשית וכהדרכת רבני הציונות הדתית".