בתי הדין הרבניים יוכלו לדון במקרי עגינות בין-לאומיים

על פי החוק שאושר במליאה, ביה"ד הרבני יוסמך לדון בתביעה של אישה יהודייה המבקשת לקבל גט מבן זוגה היהודי, אף אם אין להם זיקה לישראל.  "ביה"ד יוכל לפעול בנחישות וללא ליאות להתרת עגונות ברחבי העולם"

חדשות כיפה חדשות כיפה 25/06/18 22:36 יב בתמוז התשעח

בתי הדין הרבניים יוכלו לדון במקרי עגינות בין-לאומיים
בית הדין הרבני, צילום: יוסי זמיר/פלאש 90

מליאת הכנסת אישרה הערב (ב') בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), שמאפשר לבתי הדין לדון במקרי עגינות בינלאומיים.

בהצעת החוק הוצע להסמיך את בית הדין הרבני בהוראת שעה לשלוש שנים, שבצדה חובת דיווח לכנסת, לדון בתביעה של אישה יהודייה המבקשת לקבל גט מאישה היהודי, אף אם אין להם זיקה לישראל. 

התנאים שצריכים להתקיים כדי שבית דין רבני יוכל לדון במקרה מחו"ל הם במקרה שבני הזוג התחתנו על פי דין תורה ומתקיים אחד מאלה: (1) אין בית דין שיכול לדון בגט במקום מושבם (2) בן הזוג לא התייצב לדיון בבית הדין מחוץ לישראל במשך ארבעה חודשים (3) בית דין מחוץ לישראל קבע שעל האיש לתת גט לאשתו אך למרות מאמץ סביר לא ניתן לאכוף את הגט.

כמו כן, הוצע לתקן את החוק ואת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), כך שמועדי הדיונים בכל הנוגע למתן גט ולהטלת סנקציות לשם אכיפת גט, כאשר הנתבע הוא תושב חוץ, יהיו מקוצרים.

בדברי ההסבר נכתב: "ועידת רבני אירופה וגורמים נוספים העלו לפני הנהלת בתי הדין הרבניים את הקושי הקיים במצבים שבהם גברים שנישאו לפי דין תורה ברחבי העולם נמנעים מלהתיר את נשותיהן ומשאירים אותן עגונות בלא אפשרות להינשא מחדש. בחלק מהמקרים אותם גברים אף מתעלמים מפסיקתו של בית הדין הרבני המקומי שבאותה מדינה, בהעדר סמכות שיפוט לבית הדין הרבני המקומי לחייב את הבעל בגט ולהטיל עליו סנקציות כדי שייתן גט לאשתו.

"מרכזיותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי וחשיבותה בחיי היהודים בעולם, אל מול חוסר היכולת של נשים יהודיות ברחבי העולם למצוא פתרון לבעיות של סרבנות גט ועגינות, מצדיקים מתן סמכות זו לבית הדין הרבני בישראל. אמנם יש כיום מדינות בעולם המאפשרות הסתייעות בהליכים אזרחיים בהתמודדות מול סרבנות גט, אך לא אחת מתברר כי אין בכלים אלה די כדי להושיע אותן נשים מהעגינות".

יו"ר ועדת חוקה ח"כ ניסן סלומינסקי הציג את ההצעה ואמר: "הוועדה השקיעה מאמצים רבים בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית במטרה לייצר הסדר ממוקד שיסייע ככל הניתן לנשים עגונות ומסורבות גט בתפוצות. כל המציל נפש אחת מישראל, כאילו הציל עולם ומלואו".

בקריאה השלישית תמכו 42 חברי כנסת התנגדו 24 ונמנעו שניים. מנהל בתי הדין הרבניים הרב דוד מלכא בירך על אישורו הסופי של החוק ואמר: "מדינת ישראל, באמצעות הליכי חקיקה אלו, תושיט ידה לעזרה לכל אישה יהודייה בעולם באשר היא, גם אם אינה אזרחית ישראלית. עם אישור הצעת החוק, בית הדין יוכל לפעול בנחישות וללא ליאות להתרת עגונות ברחבי העולם".