סגור

"אין לנו תחרות עם הצבא"

מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי, שר שלום ג'רבי מספר בראיון לכיפה על השינויים בשירות הלאומי, על המאבק נגד בצלם, על המשכורת הנמוכה ומה דעתו על גיוס בנות לצה"ל

נתנאל לייפר, כיפה
יח באדר א'
,
27 בפברואר, 2016 18:43
יחצ

יחצצילום: יחצ

הגענו למשרדו של מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי, שר שלום ג'רבי בעיצומה של העונה החמה של סיירות השירות הלאומי וההתלהבות ניכרת בקולו. "אני יכול לומר בשמחה כי מאז שנכנסתי לתפקיד אני רואה שהמעמד של משרתי השירות הלאומי שונה, נושא השירות הלאומי התחזק ומעמד המשרתים עלה אף הוא, בניגוד לכך שבעבר היו כאלו שזלזלו בהם", אומר ג'רבי כשעיניו זורחות.

ג'רבי מצביע בגאווה על כך שהטבת המשרתים בשירות לאומי הושוותה לגמרי לחיילי עורף, "בעבר לא היה ביטוח חיים למשרתים כיום אנו מבטחים את המשרתים בביטוח חיים וביטוח שיניים וכמובן שנושא הנסיעות חינם שנכנס לתוקפו לפני כחודשיים משפר משמעותית את תנאי השירות".

אין ספק שגולת הכותרת היא השינוי בהליכי ההרשמה למקומות השירות אותו מוביל ג'רבי בשנים האחרונות, "כשהגעתי לתפקידי המצב היה בעייתי מאד. היה תאריך יעד, יום שלישי בשעה שש מי שרצה לקבל תפקיד ספציפי היה צריך ללחוץ באתר כמה שיותר מהר על מועמדות. ילדה שלא היה לה מחשב בבית לא היה לה סיכוי בחיים למצוא את המקום בו חשקה", אומר ג'רבי ומספר כי המצב הביא לכל מיני מקרים הזויים, "ירושלמי אחד שכר לאותו יום 40 עמדות מחשב בהר חוצבים אותן אייש על ידי אנשים שלחצו יחד בשעה המיוחלת, כדי שבתו תתקבל למקומות שהיא רוצה. לכן החלטנו שצריך לעשות שינוי משמעותי בכל הקשור להליכי הרישום".

על מנת לפתור את הבעיה ולאחר כנס גדול שנעשה במטרה למצוא פתרונות יעילים החליטו במנהלת השרות לעבוד במתכונת של קורות חיים. כל בת שירות לאומי עוברת שאלון אחיד שנמצא באתר הרשות, היא נרשמת בתוכו פעם אחת והשאלון מועבר לידי העמותות על פי בחירתה, בדומה למשלוח קורות חיים. השאלון בנוי בצורה כזו שעוזרת גם לבנות למצוא את המקום שיותר מתאים להן, והוא ממקד אותן באפשרויות המתאימות כל אחת על פי אישיותה.

כנס בית וגן (צילום: שימי נכטיילר)

במקביל פיתחו במנהלת השרות הלאומי את אתר "מתת" (לזכר מתת רוזנפלד וכנרת מנדל הי"ד), המאפשר לבנות שמעוניינות לקרוא חוות דעת וביקורות על מקומות השירות השונים, כולל אפשרות אפילו ליצור קשר עם הבנות שכתבו את הביקורות. זאת בנוסף לירידים הפועלים בשיתוף משרד החינוך בשמונה אזורים שונים, כשהעמותות מגיעות חושפות את פעילותן ומשיבות לשאלות הבנות, שכבר לא צריכות לנדוד ברחבי הארץ בכדי להתרשם מהמוסדות.

ביריד מקומות שירות (צילום: ששון תירם)

גם בת שרות צריכה לקבל שירות

באמצע הראיון עוצר ג'רבי כדי לענות לשיחת טלפון במכשיר הטלפון האישי שלו לבת נתנייתית שלא מסתדרת עם הרכזת שלה. "אני רואה את תפקידי כדי לעזור למתנדבי השירות הלאומי, הרשות באה לעשות נהלים וסדר כדי לשפר ולהקל על המתנדבים, אני כאן לטובת הבנות ואנחנו באים כדי לעזור, אני מקבל עשרות טלפונים בשבוע ואני רואה בכך חלק בלתי נפרד מהתפקיד שלי", הוא מסביר כאילו אינו מבין כלל את הפליאה שלנו.

ג'רבי מסביר, כי כחלק ממהלך ההתייעלות אותו הוא הוביל הוא שינה כמה מהנהלים בנוגע למעבר של בנות, "בעבר חווינו מעבר של אלפי בנות בתחילת השנה מסיבות שונות מה שגרם שמקומות רבים שראיינו בנות והשקיעו רבות בתהליך הקליטה נותרו בסופו של דבר ללא בנות השירות. לכן החלטנו כי לאחר פרק זמן מסויים לא ניתן להחליף מקום שירות. כמובן שיש וועדת חריגים למקרי קצה, אך הרעיון שעומד מאחורי זה שחלק גדול מהעניין זה ההתאקלמות שלעתים אורכת מעט זמן הניסיון מוכיח ש-90 אחוז נשארו בסופו של דבר במקום בו שובצו מלכתחילה".

לא עומדים ביעד החרדים

קרוב ל-18 אלף משרתים כיום ברשות לשירות לאומי-אזרחי, מתוכם כ-1500 חרדים כ-4500 ערבים כ-8500 בנות דתיות כ-700 בעלי צרכים מיוחדים. 700 נוער בסיכון וכל מיני פטורים נוספים. ג'רבי לא מסתפק ושואף להרחיב את מעגל השירות לאוכלוסיות נוספות, "לאחרונה קיבלנו 1500 תקנים לבעלי צרכים מיוחדים, בעזרתו של השר אורי אריאל, מתוכם איישנו 700 תקנים בשל אילוצי זמן אך המטרה היא לקדם את הפרויקט. כמו כן, יצאנו בפרויקט חדש 100 נערים עם תיק פלילי החלו שירות שבסיומו תהיה וועדה אצלנו ונעביר את ההמלצות למשרד המשפטים ולנשיא המדינה בנוגע למחיקת הרישום הפלילי והפיכתם לאזרחים מן השורה", מספר ג'רבי בהתלהבות.

במפגש מתנדבים חרדים עם ראש הממשלה (צילום: עמוס בן גרשום לעמ)

כשאנו שואלים אותו על נושא שירות החרדים הוא קצת פחות מרוצה, "היעד של מדינת ישראל היה שמ-2014 עד 2015 יהיו 1500 משרתים חדשים, בפועל הכנסנו 745 חדשים בלבד". מי אשם בכך? לדעתו של ג'רבי נוצר שילוב בלתי אפשרי לקדם את המהלך ולעמוד ביעד המתוכנן, "אנחנו אכן לא עומדים ביעדים, אבל אמרתי את זה לאורך כל הדרך שהשירות הלאומי האזרחי לא יעמדו ביעדים. ביום שחוקק החוק כל מי שהיה מגיל 22 קיבל פטור מיידית ורק מגיל 21 אפשרי לעשות שירות מה שהותיר כמות קטנה יחסית של מועמדים".

ג'רבי מסביר, כי גם נושא התגמול הנמוך בשירות הלאומי מהווה חסם עבור מתנדבים חרדים, "90 אחוז מהמשרתים אצלנו נשואים עם ילד ומקבלים משכורת של 1760 ₪ בלבד, לשם ההשוואה חייל במצב כזה מקבל 5600 ₪. אל מול המשכורת שלנו המועמד הפוטנציאלי כבר מעדיף להישאר בכולל ולקבל סכום דומה".

למרות זאת עדין ישנם 1500 חרדים שבחרו בשירות הלאומי ולדעתו של ג'רבי המניעים אינם כלכליים כלל אלא אידיאולוגיים, "חלקם מרגישים צורך פנימי לתרום והם מבינים שזה הכניסה שלהם למעגל התעסוקה וכרטיס הביקור שלהם לחברה הישראלית".

נושא התגמול בשירות מעסיק רבות את ג'רבי וכשאנו שואלים אותו כיצד אמורות בנות השירות הלאומי להתקיים מ-800 שקל בחודש כשהן צריכות לרכוש מזון לעצמן הוא משיב, "זו אכן בעיה, גם אני כאב לשתי בנות ששירתו בשירות הלאומי נתתי להן כל חודש כסף כדי להתקיים. הטבת הנסיעות חינם בתחבורה הציבורית נועדה כדי להקל על המשרתים ולהשאיר להם ביד יותר כסף ואנו בהחלט מנסים למצוא כל העת דרכים כדי להגדיל את המשכורת".

(צילום: ששון תירם)

"אין תחרות עם הצבא"

נושא שירות הבנות הדתיות בצבא הולך ומתחזק בשנים האחרונות כשבנות בוחרות להתגייס בניגוד לעבר, "בשום פנים ואופן אסור לצאת נגד בנות שהולכות לצבא, בת שהולכת לצבא היא לא גרועה מבת שהולכת לשירות", אומר ג'רבי נחרצות, אך מוסיף, "עדיין לדעתי, מקומה של בת דתייה הוא בשירות ולא בצבא. הסביבה והמעטפת והאווירה בשירות הלאומי הרבה יותר מתאים מאשר בצבא".

"אין תחרות", הוא מצהיר, "הציעו לי לאחרונה לצאת בקמפיין נגד הצבא ואמרתי שאני בהחלט מוכן לעשות קמפיין בעד השירות הלאומי אך לא נגד הצבא".

סוגיה נפיצה נוספת היא נושא השירות הלאומי בעמותות השמאל דוגמת 'בצלם', "אני חושב שלא צריך שיהיה שירות לאומי ב'בצלם' ואף רציתי לבטל את התקן אך היועמ"ש חייב אותי להחזיר אותו ובעניין הזה אני כפוף לו", אומר ג'רבי ומסביר כי הקריטריונים כיום לקבל תקנים הם שמדובר בעמותת מלכ"ר - ללא כוונת ריווח, שהמטרה לטובת המדינה החברה ובתחומי השירות. "בצלם נכנסו בטענה של רווחה חברתית, אך אני חושב שלא צריך לאפשר את זה ואנחנו בהנחיית השר פועלים למדיניות חדשה שתצמצם את המקומות לקבלת תקנים, כדי למנוע את השירות ב'בצלם' כמובן שחלק ממי שיחתך בעקבות התקנות החדשות יהיו גם עמותות מהימין", אומר ג'רבי.

כשאנו שואלים מה החזון שלו לשנתיים האחרונות שלו לפני שהוא יסיים את תפקידו הוא משיב, "אני מקווה מאד שבעזרת השם ייכנסו כמה שיותר אוכלוסיות לנושא השירות הלאומי ושכל מי שירצה לשרת שירות לאומי אזרחי יוכל. כמו כן, אני מייחל שהשירות יהיה איכותי ומשמעותי, שנוכל להעלות את משכורתן של המשרתות ושל הרכזות שעושות עבודה קשה במיוחד ושמעמד המשרתים באופן כללי ימשיך לעלות".

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

לא להתבלבל צילום: ללא

אל תתבלבלו! כשאין פתרון – הפתרון נמצא אצלנו

קרא עוד