תגובה: הסתגלות למערכת החינוך היא לא דבר מובן מאליו

אתמול כתבה חוה סקליר על ימי ההסתגלות המיותרים במערכת החינוך. שושנה הימן חושבת מנגד, שהסתגלות היא חיונית להתפתחות ילדנו ושלהורים והמורים יש תפקיד מפתח בהטמעת תהליך זה

חדשות כיפה שושנה הימן 01/09/16 11:03 כח באב התשעו

תגובה: הסתגלות למערכת החינוך היא לא דבר מובן מאליו
באדיבות המצולם, צילום: באדיבות המצולם

הסתגלות: פירוש המילה, היכולת של האדם להשתנות ממה שהוא אינו יכול לשנות. הסתגלות היא טרנספורמציה פנימית המתרחשת באופן ספונטני כשנסיבות החיים לא בשליטתנו. אבל זה לא מובן מאליו. הפירות של תהליך ההסתגלות רק יכולים לצמוח בתנאים הנכונים. תהליך ההסתגלות הוא אחד התהליכים החיוניים ביותר בהתפתחות הילד, המאפשר לילד לקבל את הגבול, לראות את טעויותיו, להיכנע כשדבר אינו עובד בשבילו, להרפות כשרצונו לא יתגשם. זה תהליך החינוך של הטבע. תהליך זה מניע את הילד לפתח גמישות, תושייה, ויכולת להתאושש מאכזבה, כישלון או טראומה. כשתהליך זה אינו פעיל בילד, הוא נתקע ביכולתו להתגמש במציאות ולהתבגר.

מבלבלים את המילה "להסתגל" עם המילה "להתרגל." הילדים באמת יכולים להתרגל לדברים רבים אלא זה אינו אומר שהם מסתגלים. דווקא בתפיסות של היום, אנו מקלקלים את התהליך החיוני הזה בדרכים רבות, גם בבית וגם במערכת החינוך. תוצאות לקלקול הזה כוללות הביטויים הרבים של אגרסיביות, תוקפנות, רצון-נגדי חזק, ובריונות בבית ספרינו ובחברה בכלל.

אחד התפקידים החשובים של ההורה הוא לתמוך בתהליך ההסתגלות בילדיו, או להפעיל את התהליך כשהוא תקוע. כשהילד נמצא במצב שאינו בשליטתו, לדוגמה, כשהוא לא רוצה להישאר בגן, הוא נתקל בחוויה של חוסר תוחלת. אין לו מה לעשות. אימא ואבא הולכים, ומעבירים אותו לידיים של הגננת. השאלה הנשאלת על ידי ההורה היא, "האם הילד שלי יכול להסתגל? האם הוא יכול לקלוט את העצב מהפרידה מאתנו? האם הוא מרגיש את האכזבה שהוא לא יכול להישאר בבית או במקום אחר? האם הוא מזיל דמעות? או, לחלופין, האם הוא תקוע בתסכול ועצבנות?" אין לו מה לעשות -- חוץ מלבכות. הבכי של העצב והאכזבה הוא הסימן שהילד קולט את "הרגשות הנכונים" המאפשרים לו להסתגל. הוא עובר תהליך חשוב כשעיניו מתמלאות בדמעות והוא מתמוסס בזרועותיו של הוריו ומתנחם על ידם.

החלק הראשון החשוב של התהליך הוא הקליטה של הרגשות הפגיעים. החלק השני החשוב של התהליך הוא הנחמה שהמבוגר מספק לו. הילד זקוק למקום בטוח לשחרור הדמעות שלו. ההורה עם לב רך שיכול לאסוף את כל דמעותיו בסבלנות ובחמלה מאפשר לילדו להסתגל. מוחו של הילד מגיע לנקודת הדממה, ואז שינוי אנרגטי מצמיח משהו חדש; הילד מסתגל. כמה זמן זה ייקח? צריך להסתכל על הילד עצמו כדי לקבל תשובה.

השאלות על תכניות הסתגלות לילדים לא ייענו בתשובות אמתיות בלי שנסתכל על הילד עצמו, ואם תהליך ההסתגלות פעיל אצלו או לא. גם ההורה וגם הגננת או המורה צריכים לשים לב, לתמוך בתהליך ההסתגלות, לאפשר ולהכיל את עצב ודמעותיו של הילד, ולהפעיל תהליך זה כשהוא תקוע בילד. ברור שאנחנו מאמינים בפוטנציאלים של הילדים, אבל הם לא יכולים להתממש ולצאת לפועל בלי הבנת ההורים והמורים כיצד מימוש זה מתרחש וצומח ומה תפקידם החיוני בצמיחת התהליך.

למאמר הקודם:
ימי הסתגלות, מי צריך אותם בכלל


הכותבת היא יועצת ומנחת קבוצות להורים ומורים, מנהלת מכון ניופלד ישראל ולייף סנטר-המרכז להורות מקושרת.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן