"זכותי! את לא תחליטי עלי!" עונה אסף בן החמש לאמא שאומרת לו לכבות את המחשב וללכת להתקלח.
"מה פתאום שאתה תגיד לי לפנות את השולחן? זה לא נעים לי והמורה אמרה שרק מה שנעים לנו נעשה." צועקת שירה על אבא שלה.
"אני אחליט אם להעתיק מהלוח או שלא!" עונה טל למורה.
הקולות הללו נשמעים בכל פינה. זו תופעה מקיפה וגורפת בבית, בגן, בביה"ס. בכל מקום נמצא ילדים שמדברים כך להורים, למורים ולמבוגרים ככלל.
יום הילד הבינלאומי נקבע כיום בו מעלים על נס את זכויותיו של הילד. זכויות שנחקקו באמנה כתובה שאושרה באו"ם ולה סעיפים רבים. הצורך לכתוב את אמנת זכויות הילד, נובע מהצורך להגן על ילדים במקומות בהם נוהגת החברה כאנשי סדום - סוחרת בילדים, מנצלת אותם לצרכים מיניים ועוד מרעין בישין של חברה עקומה וקלוקלת. האמנה הפכה להיות לאמנה בינלאומית בה מתחייבת החברה לדאוג לעשות הכל כדי למנוע התעללות בילדים ולדאוג לרווחתם.
הבעיה היא שבחלק ממדינות המערב האמנה לזכויות הילד עברה האדרה והמרה, ובמובנים רבים הפכה לניסיון בוטה להפוך את הילדים בביתם לשווי זכויות ואת הוריהם לנשפטים על אי מתן הזכויות. ובמידה דומה את התלמידים לזכאים לבחור מה מתאים להם ומה לא ואת המורים כנמדדים על רמת חופש הפעולה שנותנים לתלמידיהם. מהלך חברתי מצוי זה מביא למצבים בלתי אפשריים כמו בדוגמאות שלמעלה. אלו מצבים הפוגעים בחינוכו של הילד ובזכותו האלמנטרית לגדול כילד מתפקד, המכיר את מקומו הנכון, המביא את יכולותיו לידי ביטוי והמכשיר אותו להתמודדות עם החיים כבוגר.
כדי להחזיר את האמנה להקשרה הנכון והחשוב אני מציעה להוסיף לה כמה סעיפי המשך שיכניסו אותה לפרופורציה הראויה וימנעו את השפעתה השלילית על התנהלות הילדים, המשפחה, מוסדות החינוך והחברה כולה:
1. זכותו של הילד לגדול, מתוך הבנה שבסיס החינוך הוא ההכרה בהיותו חלק מחברה כללית. חברה בה יש היררכיה של תפקידים בתוכם הסמכות להיות הורה המכריע מהי טובת הילד מתוקף סמכותו כהורה. במידה שתפגע הבנה זו ומעמדו כמתחנך לא יובהר לו כראוי, יפגע אצלו המנגנון החשוב של הבנת מקומו ותפקודו בחברה. מנגנון המאפשר לו לתפקד ולהתנהל בחברה תקינה ומסודרת.
2. זכותו של הילד לקיים את חובותיו ולהיות אחראי על תוצאות מעשיו. שלילת זכות זו משבשת אצלו את היכולת להתנהל במצבי אמת בחייו ומונעת ממנו את האפשרות להתמודד עם מצבי קושי בחייו באופן המיטבי עבורו.
3. זכותו של הילד להתמודד עם הקשיים בהם הוא נתקל. מתן תמיכה ועזרה על כל צעד בחייו מבלי לאפשר לו להתמודד בעצמו, שוללת ממנו אפשרות של התפתחות, גדילה ופיתוח השריר החשוב של היכולת להתאמץ ולהתגבר על קשיים.
4. זכותו של הילד ליהנות מאמון מלא של החברה הבוגרת הסובבת אותו, בכוחותיו וביכולותיו גם אם לא הראה אותם עדיין. האמון ביכולותיו, יאפשר לו להוציא מן הכוח אל הפועל יכולות בלתי נראות ויטווה לו מסלול גדילה והתפתחות.
5. זכותו של הילד לגדול בסביבה המצפה ממנו לתפקד ולקחת אחריות על מעשיו ומאפשרת לו לפתח את כישוריו החברתיים כבוגר לעתיד.
טובת הילד לגדול בחברה בה המבוגרים מחנכים, מובילים ומראים את הדרך ולא חשים כי ידיהם כבולות מפחד בפגיעה בזכויות הילד.
חוה סקליר היא מנחת הורים בגישת שפר ומנהלת מרכז שפר