נתוני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית) של משרד החינוך לשנת 2015, שעיבדה חברת מדלן עבור ynet מעלים נתונים מעניינים לגבי מיקום בתי הספר של החמ"ד שחותמים את טבלאות בתי הספר הנחשלים בארץ, אך נמצאים פחות בחלקה העליון של הטבלה.
כזכור, החליט שר החינוך לשעבר הרב שי פירון, כי בחינות המיצ"ב החיצוניות לא יתקיימו בשנת 2014. טענתו העיקרית הייתה שפרסום התוצאות בציבור הביא ללחץ בקרב התלמידים ולפגיעה בטוהר הבחינות. ועדה מיוחדת שדנה בנושא המליצה בין היתר שהמבחנים יתקיימו אחת לשלוש שנים במקום אחת לשנתיים, והמשרד אימץ את ההמלצה. השנה חודשו הבחינות, ובימים האחרונים התפרסמו תוצאותיהן.
כמו בשנת 2013, גם השנה בולטים במיוחד הפערים בין בתי הספר שנמצאים במרכז לבין אלה שנמצאים בפריפריה. כך למשל, ברשימת המצטיינים נמצאים בתי ספר מרעננה, הרצליה, תל אביב, רמת גן, רמת השרון וקריית אונו. לעומת זאת, בתחתית הרשימה ניתן למצוא בעיקר בתי ספר מבאר שבע, ירוחם, עכו, עפולה ואילת. בעוד המדד של קריית אונו הוא 93, של סביון 91 ושל רעננה והרצליה 81 - המדד של קריית גת עומד על 42, של שדרות על 30, של עכו על 39 ושל נהריה על 54.
יצוין, כי יש להתחשב בכך שאחוז בתי הספר של החמ"ד שנמצאים בפריפריה גדול מחלקו הממוצע באוכלוסייה, כלומר, לחמ"ד יש ייצוג גדול יותר של ציבור שנמצא כבר במקומות מוחלשים מה שמשפיע באופן ישיר על הימצאותם של בתי הספר של החמ"ד בערים החלשות בתחתית הטבלה.
הפערים הללו במערכת החינוך בישראל אינם דבר חדש. הם נחשפים מדי שנה, בין שבבחינות המיצ"ב ובין שבבחינות בינלאומיות או בדו"חות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ולא רק שם. את הפערים הללו ניתן לראות גם בהשקעה של הרשויות המקומיות בתלמיד. תלמיד בבית ספר בחולון מתוקצב ב-15 אלף שקל בשנה, ואילו תלמיד בערד מתוקצב ב-6,200 שקל בלבד, ותלמיד בירושלים אף פחות. המשמעות של הנתונים הללו היא ברורה: סיכוייו של תלמיד ממרכז הארץ להצליח בהכרח טובים יותר מסיכוייו של תלמיד מהפריפריה.
יו"ר החמ"ד הרב ד"ר אברהם ליפשיץ, אמר ל'כיפה' בתגובה לפרסום הנתונים כי יש לבחון את הנתונים בצורה מדויקת יותר, "בממוצעים הארציים ההישגים משתכללים מידי שנה וכאן ההזדמנות למסור תודה אישית לצוותי הפיקוח והמנהלים של החמ"ד ברחבי הארץ. צריך להדגיש שאחוז המצטיינים בבגרויות מתוך החמ"ד הוא הגבוה בארץ כמו כן, עומק התעודה, כלומר, מספר היחידות עליהם נבחנים התלמידים בחמ"ד הוא הגבוה באוכלוסייה", אומר ליפשיץ.
ליפשיץ מסרב להתעלם מהנתונים הנמוכים בערים השונות ומצהיר כי הוא פעל ופועל לצמצום הפערים בתחומים השוני: "זה נכון שבאנגלית אנחנו במאמץ גדול לשפר את ההישגים ונכתבה תכנית לאומית יחד עם שר החינוך והיא תתחיל לרוץ כבר בשנה הבאה. אך תמונת הרוחב מצוינת ומתקדמת. באותה נשימה אנחנו נלמד את הנתונים הספציפיים - נתוני הקצה ונלווה את בתי הספר שמתקשים עם המורכבויות האישיות שלהם כיצד להתקדם בתחום החינוך ובמצוינות הלימודית", אומר ליפשיץ.
נושא הפערים בין המרכז לפריפריה מטריד גם את משרד החינוך שלפני כשנה החל ביישום התוכנית הרב-שנתית של התקצוב הדיפרנציאלי, לפיה בתי ספר במדד טיפוח מוחלש זוכים לתוספת של משאבים כספיים ומאות שעות הוראה נוספות בשנה. בנוסף, השנה יצאה לדרך התוכנית לצמצום תלמידים בכיתה, שמטרתה להביא לשוויון הזדמנויות בעיקר בקרב תלמידי הפריפריה. כמו כן, הוחלט לתגבר את מורי המדעים בפריפריה ולפתוח מגמות לימוד חדשות.
בחינות המיצ"ב נערכות בכיתות ה' ו-ח' בארבעה מקצועות: מתמטיקה, אנגלית, מדעים ושפת אם (עברית או ערבית). על פי המתווה החדש של משרד החינוך, כל בית ספר נבחן פעם בשלוש שנים בכל המקצועות, וכך מתקבלת התמונה השלמה לגביו. בנוסף, התלמידים והמורים מתבקשים להשיב על שאלוני "אקלים בית ספרי", ששופכים אור על המתרחש במוסד החינוכי בכל הנוגע לאלימות, יחסי תלמידים-מורים משני הצדדים ועוד.