סגור

נתוני המיצ"ב - מגמה מעורבת ומדאיגה

נשיא המכללה ירושלים, פרופ' יעקב כץ מגיב לפרסום נתוני המיצ"ב וטוען שהנתונים על מקצועות הליבה מעידים על כשלון משרד החינול ולא מצדיקים את ההשקעה הכספית בהם

יעקב כץ
יב בכסלו התשעו
,
24 בנובמבר, 2015 11:28
באדיבות המצולם

באדיבות המצולםצילום: באדיבות המצולם

נתוני בחינות המיצ"ב מתשע"ה שהתפרסמו בימים אלה מצביעים על מגמה מעורבת שהיא גם מאכזבת וגם מדאיגה. בכתות ה' במגזר היהודי תוצאות הבחינות במקצועות מתמטיקה ועברית היו דומות לתוצאות שהושגו בתשע"ג ופחות טובות באנגלית ואילו במגזר הערבי בכתות ה' גם התוצאות בערבית היו פחות טובות בתשע"ה מאלו שהושגו בתשע"ג. בכתות ח' במגזר היהודי התוצאות במתמטיקה בתשע"ה היו יותר טובות מאשר בתשע"ג, דומות בעברית ובאנגלית לתוצאות שהושגו בתשע"ג ופחות טובות במדע וטכנולוגיה מאשר התוצאות בתשע"ג. במגזר הערבי התמונה היא דומה אך גם בערבית יש ירידה בתוצאות שהושגו בתשע"ה בהשוואה לתשע"ג.

מגמה מעורבת זו מעלה שאלות קשות על הטיפול בציוני מקצועות הליבה על ידי אנשי משרד החינוך. משאבים רבים מאד שהסתכמו בסכומי כסף גדולים ביותר הושקעו בשנים האחרונות בכדי להביא לשיפור בהישגי תלמידי כתות ה' וכתות ח' הנמדדים בבחינות המיצ"ב, פרויקטים רבים הופעלו, אך כל בר דעת מבין שהתוצאות במקרה הטוב לא הצדיקו את ההשקעה הגדולה ובמקרה הרע מעלות תהיות לגבי האסטרטגיה של משרד החינוך לטפל בשיפור הביצועים של התלמידים במקצועות הליבה. כאשר המדיניות המוצהרת (והנכונה) של משרד החינוך היא לקדם את תלמידי כתות ה' וכתות ח' במקצועות הליבה ולפי ההשוואה בין תשע"ג לבין תשע"ה, מדיניות זו אינה מושגת, ועוד יותר מטריד, כאשר אין התקדמות משמעותית בהשוואה בין התוצאות במרבית המקצועות לפי נתוני המיצ"ב בתשע"ה לבין התוצאות באותם המקצועות שהושגו בתשס"ח (לפני שבע שנים), יש להרהר אם ביכולתם של מומחי משרד החינוך דהיום להביא לשיפור מערכת החינוך.

בנוסף לכך כולם מודעים לקיומה של תופעה חברתית חמורה המתבטאת בפערים המשמעותיים בין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי ברוב המקצועות וגם בין תלמדים השייכים לאוכלוסיות היותר מוחלשות (הרמות הסוציו-אקונומיות היותר נמוכות) לבין התלמידים השייכים לאוכלוסיות היותר מבוססות (הרמות הסוציו-אקונומיות היותר חזקות). מהמחקר המדעי בעולם ידוע בעליל כי הגורם המשווה בין אוכלוסיות שונות בחברה היא איכות החינוך שמצליחה לקדם את כלל אוכלוסיית התלמידים ועל ידי כך להביא לצמצום פערים ולהגביר את השוויון בחברה. אם מערכת החינוך בישראל אינה מסוגלת לתרום את חלקה המכריע בצמצום פערים, אז על קברניטיה להודות בכישלון ולשנות מדיניות ואסטרטגיות על מנת להביא למימוש המדיניות החינוכית-חברתית החיונית אשר תביא ליתר שוויון וחוסן בחברה הישראלית.

במקום לעסוק בפרויקטים חדשות לבקרים ולהצהיר על מטרות בומבסטיות שלכל היותר תופסים כותרות בכלי התקשורת אך אינם תורמים בכהוא זה למימוש מטרות החינוך המרכזיות של שיפור הישגי התלמידים וצמצום פערים בחברה, יש לדון באסטרטגיות המתאימות להשיג מטרות אלה. ישנן מדינות די רבות שהשכילו לשפר את הישגי תלמידים בשנים האחרונות ולצמצם פערים חברתיים בין סקטורים וקבוצות אוכלוסייה שונות ושניתן ללמוד מהן ואף להגיע להישגים תוך זמן סביר. פינלנד וקוריאה הדרומית הינן שתי מדיניות שהתגברו על בעיות יחסית קשות שפקדו את מערכות החינוך שלהן לפני שנים לא רבות ועם תכנון יסודי ומאמץ לאומי ראוי השכילו להביא את מערכות החינוך שלהן למצב משופר (בלשון המעטה). די עם הצהרות ופרויקטים המתוקשרים; הגיע זמן להפשיל שרוולים ולעבוד קשה כדי לממש את המדיניות של שיפור הישגים וצמצום פערים במערכת החינוך הישראלית. מגעי לתלמידי ישראל שכך יהיה.

פרופ' יעקב כץ - נשיא מכללה ירושלים ולשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ביתו של בהאא אבו אל-עטא, בכיר הג'יהאד שחוסל צילום: חסן ג'די, פלאש 90

דובר צה"ל: הסבב עשוי להימשך ימים

קרא עוד