הביצה התל אביבית: איפה אתה על הרצף?

הקידושים, בתי הכנסת, והדתיים שמסמסים בשבת. אלו החיים של הרווקים והרווקות הדתיים בבירה התרבותית של ישראל. סדרת כתבות על הביצה שבמרכז הארץ - כתבה שנייה בסדרה

חדשות כיפה גלעד כהן, חדשות כיפה 14/06/19 12:41 יא בסיון התשעט

הביצה התל אביבית: איפה אתה על הרצף?
הביצה התל אביבית | איפה אתה על הספקטרום, צילום: פלאש 90, חן לאופולד

הביצה התל אביבית, בשונה מהביצה הירושלמי בוגרת יותר,  שיקית יותר, אך גם מהורהרת יותר. בסוף רצועת החוף, מסתתרת לה הביצה האמיתית - פרק שני בסדרת הכתבות על הביצה התל אביבית.  

איפה אתה על הספקטרום?

נדמה כי הסוגיה שמעסיקה כל כך הרבה את הציבור הדתי לאומי בתקופה האחרונה, היא סוגיית 'הספקטרום' או בשמה השאלתי, סוגיית 'איפה אתה על הרצף?' - עד כמה אתה נע בין לייט לבין חרד"ל. בתל אביב הסוגיה חזקה יותר משאר הארץ, כי בתל אביב, כמו בתל אביב, תמיד הכל יותר גדול, הכל יותר צבעוני, הכל יותר פתוח ולכן, ישנן יותר ויותר הגדרות לשאלה "איזה מן דתי אתה?".

למרות התדמית של הרווק התל אביבי, לא תמיד זה פשוט ומהנה להיות רווק תל אביבי בביצה. "אנחנו בעצם חברים שהכירו כבר מתקופת האוניברסיטה ונשארו כקבוצה, כל עוד הם לא התחתנו". אומר לי אריאל צצקס (37), רווק תל אביבי דתי שחי בעיר. "כל הכבוד שאתה שומר שבת ואתה גר בתל אביב", תמיד אומרים לי. "זה לא תמיד פשוט אבל אני אוהב את העיר הזאת". אריאל מפרט לי קצת על הביצה ואומר, "אני אקליפטוס. מייבש ביצות. זה לא מהנה יותר, כי זה ממצא את עצמו. יש את אותם פרצופים. יש הרבה צביעות בביצה. הרבה לפעמים קנאה תככים ומזימה. זה מלהיב שזה חודש. ככל שאתה יותר בביצה קרנה יורד, אבל בגלל שאתה בתוך זה אתה חלק מזה". היום, בשבתות, אריאל מעדיף להתפלל בבתי כנסת ללא שום סצנה. ללא שום פוזה וללא קידוש. פשוט להתפלל. 

אריאל צצקס וחברים | איפה אתה על הספקטרום?

אריאל צצקס וחברים | איפה אתה על הספקטרום?צילום: הותר לשימוש

מכמה שיחות שניהלתי עם צעירים וצעירות שחיים בתל אביב, הבנתי כי, לרוב המוחלט של חברי הביצה לא מפריע החילוניות והפריצות שהיא כמובן, חלק בלתי נפרד מתל אביב. בנוסף, הדתיים בעיר העברית שונים אחד מהשני באופן לא רגיל, אך בעצם, אם פותחים את סוגיית הדת בביצה ניתן למצוא שלושה זנים של דתיים בעיר. 

דתיי הביצה - הזנים

המסמסים – לא בנהיגה. בשבת. מדובר ברווקים דתיים שאומנם מגדירים את עצמם כדתיים אך, הם שחררו עד הסוף את הרסן ההלכתי. הם טוענים בעצם שהקב"ה סולח לרווקים בשבת – ולכן הם יכולים לסמס, לראות טלוויזיה וגם לגלוש באינטרנט, כל אחד לפי מצפונו וראות עיניו.  

דתיים לייט – שומרי שבת כהלכתה. אותם שומרי שבת כהלכתה יגיעו גם בערב שבת וגם בבוקר לבית הכנסת, אבל ייתכן ויימצאו את עצמו, לא במקרה בחוף הים, ואף מתרחץ במי הים התיכון המלוחים. אבל כאן העניין מתחלק לשניים:
א. יש כאלה שאין להם בעיה שיידעו שהם מסתובבים בים בשבת.
ב. יש כאלה שמסתירים זאת.

הדתל"שים - בתוך תוכם, הם אומרים לעצמם שזה רק שלב מבחינתם, והם כן עושים מאמצים למצוא בת זוג על הרצף, ולהקים משפחה שומרת מצוות. נדמה כי שיותר חשוב לאותם דתל"שים להישאר חלק מהסצנה, מאשר להישאר דתיים באמת. 

 

מזהים את עצמכם על הרצף?