חנוכה ותיקון העיניים

אומנם יש מצווה לפרסם את נס חנוכה ברבים, אך נרות חנוכה הם לא רק בשביל העוברים והשבים. רבקה שמעון בעקבות הסגולה המיוחד של נרות החנוכה

חדשות כיפה רבקה שמעון 25/12/11 09:54 כט בכסלו התשעב

סגולה מיוחדת בתורת חסידות מקנה לנרות החנוכה תיקון לעיניים, לראייה שלנו. אחרי שהדלקתם נרות חנוכה, אל תמהרו לעזוב אותם. קחו לכם זמן, קצת יותר מחצי שעה, אם אפשר, ושבו לכם בנחת עם סופגניות (או בלי) והשקיעו את עיניכם בלהבות המהבהבות מולכם.

גם אם אתם מדליקים נרות חנוכה בתיבה מזכוכית העומדת בפתח הבית, ליד דלת הכניסה בחדר המדרגות או בחצר של הבית הפונה לרחוב, הדליקו לכם, בשבילכם, עוד חנוכייה בתוך הבית. לכל אחד יש איזה חלון הנשקף החוצה, שימו שם עוד חנוכייה, גם אם לא רואים אותה מבחוץ- וזאת בשביל בני הבית, בשביל העיניים והנשמה.

הבעל שם טוב לימד אותנו שאם הקב"ה מזמן למישהו, גם אם הוא צדיק, לראות רע באיזה אדם או לשמוע שמועה רעה על מישהו, סימן שגם בו יש מקצת מן התכונה הרעה הזו שראה או שמע. בורא העולם הזמין לו כעת ראייה או שמיעה זו - כדי שיתקן את הפגם ההוא. בעבודת המידות שיעשה אדם על אותו עניין, גם אותו איש עושה רע - ישוב בו מדרכו הרעה, כי הוא כלול בו.

הנושא הזה נקרא חוק ההשתקפות, ולמעשה כולנו כלולים בו. כי אם נחשוב על הנושא לעומק נבין כי כאשר אנו מקפידים לראות את החיובי בכל אדם- אנו משדרגים אותו לטוב מבחינה פנימית. בדומה להשפעה המשפיעה מחשבתו של המורה על התלמיד שלפניו - אם הוא חושב כי לפניו תלמיד לא יוצלח, גם אם הוא לא יגיד לו מילה, עובר שדר שלילי לאותו תלמיד, והוא עלול חס וחלילה להיות לא יוצלח. כך גם בכל ענין - עם בני זוג, עם חלקים בעם ישראל, עם ראיית נשים את הגברים וההפך, עם ראית קבוצה אחת בעם ישראל את השנייה. כולנו משפיעים בראיה שלנו אחד על השני.

הרב קרליבך כתב כי בחנוכה משתכללת הראייה שלנו במדרגה נוספת. הרב קרליבך מספר על תקופת גזירות וצרות שהיו ברוסיה ,שהביאו את הצדיק ר' אלימלך להתענות שלושה ימים רצופים. ר' אלימלך זעק בבכי- למה כל הצדיקים בשמים שותקים? בלילה השלישי נגלה אליו בחלומו המגיד ממזריטש. שאל אותו ר' אלימלך: למה אתה שותק מול כל הגזירות הללו? ענה לו המגיד ממזריטש: אלימלך, זה רק מלמטה נראה גרוע, אבל מכאן למעלה המצב נראה טוב מאד!. למרות זאת הורה המגיד לר' אלימלך להמשיך להתפלל ולהתנהג כמו שמתנהגים פה למטה.

למה הדבר דומה? לכפרי תמים ונבער שמגיע לבית חולים ועוקב אחר אדם בחלוק ירוק הממהר לחדר מסתורי. שם הוא רואה את האדם שולף סכין ומתחיל לחתוך באיבריו של אדם השוכב ישן על שולחן. הכפרי, שאיננו מבין מה תפקידו של המנתח זועק בכעס- מה הוא עושה? רוצח! אך לו היה מסגל לעצמו את הראיה מלמעלה, היה מבין מה הוא רואה. היה מבין שניתוח מציל חיים.

בחנוכה, אומר הרב קרליבך, אנו עוברים תיקון עיניים לראייה של הצדיקים היושבים למעלה סמוך לריבונו של עולם ורואים את המצב בראיה עתידית, ראייה מלמעלה, ראיה של משיח.

אך בנוסף לראיה העליונה ישנו תיקון נוסף לנרות החנוכה. לדברי הרב קרליבך, אם פגענו באיזה אדם או חבר ובקשנו סליחה, הוא יגיד לנו: אני סולח לך. אבל עדיין יש משהו חסר, האור בינינו חסר. ביום הכפורים הקב"ה מוחל לנו על החטאים, אבל רק בחנוכה הוא מחזיר לנו את האור.