הירוק היום ירוק מאוד

ספרי לי על הפארק האקולוגי שאת מנהלת, ועל שיטת החקלאות המיוחדת.

"'פרמקלצ'ר' זו חקלאות מקיימת. במקום להילחם בטבע, או באלוקים, אפשר ללמוד את החוקים שלו וליצור עולם בריא יותר. שיטת הגינון הזו הצליחה בניו-זילנד, אחר כך התפשטה לאוסטרליה, אמריקה, אירופה ורוסיה, ושם התעניינתי בנושא והתחלתי ללמוד אותו. זו שיטה שדורשת הרבה ידע ומחשבה ויוצרת גינון אורגני ללא חומרים כימיים. החומר הכימי מקל על הגננים אבל יוצר הרבה נזקים בדרך: שבעים אחוזים מהאדמות באמריקה כבר לא מסוגלות לתת פרי בלעדיו, ותושבי המקום ניזוקים מהרעלים."

בשיטת הפרמקלצ'ר משתמשים באיכויות הטבעיות של הצמחים: "אנחנו נוטעים זה לצד זה עצים שעוזרים זה לזה לגדול, ובשביל להאריך את התקופה שהפרק פורח ומלבלב בה שתלנו פרחים שפורחים בתקופות שונות במהלך השנה. רבים מהצמחים גם נחשבים אנרגטיים ברפואה האלטרנטיבית. ניסינו לעשות את המקסימום, במינימום משאבים בעזרת המתנדבים שלנו."

איך האהבה שלך לטבע מתבטאת בבית?

"אנחנו אוגרים מי גשמים מהגג ומשקים בהם עציצים, יש לנו גינה קטנה עם צמחים רפואיים שאני אוהבת, וממליצה עליהם מאוד במקום תרופות כימיות. הדסים ועצי הדר מייצרים חומרים ביו-אקטיביים שמטהרים את האוויר, הם מפיצים ריח טוב והורגים חיידקים." לדברי אולגה, צמחים מסוימים ו"ביו-אנרגיות" הנובעות מהם הם בעלי סגולות רפואיות, והם מסוגלים להקלה גופנית או נפשית. "כיום כבר יודעים שלכל חי יש ביו-אנרגיות, לאדם, לחיות, לפרחים, לעצים. לברוש, לדוגמה, יש יכולת להוריד לחץ פסיכולוגי רק מלהיות לידו, לשים עליו ידיים, וחצי שעה של טיול בחורשת אורנים יכולה להוריד לחץ דם. כשאמא שלי חלתה בסוכרת עם תופעת לוואי כואבת, הרפואה הקונבנציונלית פשוט לא נתנה לה מענה. קראתי אז על מחקר שנערך באוניברסיטה העברית, וגילה כי שורש הסירה הקוצנית יעיל לטיפול בסוכרת. אספתי מהקוצים בפרק, שהיו נקיים מחומרים רעילים, והכנתי לפי המתכון שבספר. הסוכר שלה ירד פלאים, ומעבר לזה - תופעת הלוואי שסבלה ממנה נעלמה ולא חזרה עוד."

שלום בין העולמות

בתוך מושב טריפוליטאי מסורתי בדרום הארץ, שובה, הוקם לפני כשלוש שנים גרעין אקולוגי-חסידי קטן. "הכיסופים של האנשים לפשיטות מרצון, לעבודת נפש קהילתית, לקיימוּת, הם מה שהביא אותנו לכאן. רצינו להתיישב בפריפריה, לחזק ולהתחזק," פותח איתי יוסף לחמן, תושב המקום ואב למשפחה אחת מתוך שלוש המייסדות. הגרעין בראשיתו מנה שבע משפחות, והוא גדל עד היום לעשרים ואחת משפחות. הקהילה מורכבת מחוזרים בתשובה ומדתיים מבית המאוגדים סביב מצע רוחני של חסידות עם קיימוּת - המילה העברית לאקולוגיה.

יש בכלל קשר בין חסידות לאקולוגיה?

"בחסידות יש רצון להוריד את התורה מהשכל לכל חלקי הנפש והגוף. האקולוגיה עושה תהליך דומה של התפשטות הקדושה למרחב סביבנו: לא רק אני והאנשים שאתי, גם הצומח, החי והדומם. אנשים שמחוברים לתורת ארץ ישראל צריכים להבין את ההשלכות של אורח החיים המערבי שהעולם הדתי-לאומי מורגל לחיות בתוכו."

אתם מארגנים מדי פעם שבתות אירוח. מי האנשים שבאים לשבת כזו?

"באים דתיים ובעלי תשובה, רווקים ורווקות, לפעמים מעט משפחות. אנשים שמחפשים את החיבורים בין תורה לבין העולם האקולוגי. אקולוגיה לפעמים נתפסת כמו הדת החדשה של השמאל, אנחנו רוצים לעשות שלום בין שני העולמות דווקא."

איך מארחים כל כך הרבה אנשים בצורה אקולוגית?

"אחת מהשבתות התקיימה בפרשת נח, הגיעו קרוב לשלושים אנשים מכל מיני מקומות בארץ. הכלים היו מחומרים מתחדשים כמו במבוק ותירס, וגם הסעודה הייתה מקומית, טבעית. אנשים מהמקום הכינו ובישלו אוכל גולמי וכמה שפחות מעובד." איתי יוסף מפרט את המצע החומרי וגולש לרוחני: "למדנו על מגוון ביולוגי ועל הכחדת מינים לאור המקורות, ועונג שבת היה סביב חזון הצמחונות והשלום של הרב קוק. אשתי גם העבירה לנשים סדנה בנושא קוסמטיקה אורגנית."

ואיך היו התגובות?

"הייתה הרגשה של התחדשות. האדם יוצא מתוך העולם שלו והמציאות שלו וחווה מעבר ללימוד שנאמר בפשטות, לחיים בפשטות, ללא רדיפה אחרי כסף ותאוות. עולם של גינה אורגנית קטנה לכל משפחה ולולים אורגניים."

הלימוד בשבתות האירוח הוא למעשה פרי של הלימוד בבית המדרש, בו לומדים בקביעות החברים, חוקרים ויוצרים סביב נושא האקולוגיה ביהדות. אחד מנושאי הלימוד שדרכם ניגשים אל החיבור בין סביבה, קיימות ויהדות, הוא הבית: "יש חומרים גולמיים ומעובדים, יש חומרים שמשדרים לשכן שלי 'בוא, תשתתף, תבנה אתי יחד,' ויש שמרחיקים.'"

ומה קורה כשלא מדובר בבחירה בין אידיאלים אלא בסתם קשיים יומיומיים?

"תלוי איך מתייחסים אליהם. בשביל לחיות אקולוגי היום צריך להשקיע קצת יותר כסף, אבל אם משתמשים בפסולת לקומפוסט ומפזרים בגן הירק, אחר כך זה חוזר לצלחת שלך. גם הילדים מרגישים את החיבור הזה, בעולם שמתייחס למציאות בעיגול, באחריות, ולא רק משתמש וזורק שמישהו אחר ינקה."

לסיכום, מה המפתח לאורח חיים אקולוגי?

"פשטות מרצון," אומר איתי יוסף. "'דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון' - דע מאין הדברים הגיעו אליך, לאן הם הולכים אחרי שהם יוצאים מחזקתך, ומה הדין שעמד לפני מי שייצר אותם. המפתח הוא לעשות סדר עדיפויות בזמן ובכסף, ולהאמין שמי שעושה מצווה אחת - דן את העולם כולו לכף זכות."

הכתבה המלאה פורסמה בירחון הנשים "הלל"