הדסה בן ארי: אם לא הייתי דתייה, הייתי עושה את זה

בפוסט שכולו מכתב אהבה וגעגוע לירושלים, הדסה בן ארי חושפת את הקשר הקרוב שהיא מרגישה כלפי בירת ישראל. בן ארי סיפרה שאם הייתה יכולה לעשות קעקוע, הייתה בוחרת בחומות העיר העתיקה

חדשות כיפה חדשות כיפה 17/05/26 08:47 א בסיון התשפו

הדסה בן ארי: אם לא הייתי דתייה, הייתי עושה את זה
הדסה בן ארי, צילום: אלבום אישי

הסופרת והיוצרת הדסה בן ארי החליטה לשתף את תחושותיה כלפי בירת ישראל לכבוד יום ירושלים, ושיתפה בקשר הקרוב לירושלים שהיא מחזיקה בלב. כדי להמחיש עד כמה האהבה לעיר הקודש קרובה אליה, סיפרה בן ארי שאם הייתה יכולה לעשות קעקוע, הייתה מקעקעת על גופה את חומות העיר העתיקה.

"לדתיים אין בעלות על געגוע - געגוע הוא שפה אוניברסלית"

בן ארי גם שיתפה את תחושותיה על יום ירושלים עצמו: "עם השנים יום ירושלים הופך יותר ויותר לחג שהוא בעיקר של דוסים שמבינים את השפה של הגעגוע, שמתפללים להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים. שלא מתביישים לרקוד ברחובות ירושלים כשהם מאוהבים ומחבקים דגלי ישראל. אבל למה בעצם? לדתיים אין בעלות על געגוע. געגוע הוא שפה אוניברסלית. כולם מתגעגעים, אבל לא כולם מקשיבים לגעגוע הזה. אני חושבת שאנשים מפחדים מהלהט הדתי כי הם רואים בו פונדמנטליזם ולא יודעים שיש בו בעיקר רוך ורומנטיקה ונאמנות".

הסופרת הוסיפה: "השבוע השמעתי לילדים את ההקלטה המפורסמת של הצנחנים משחררים את הכותל. השעה היתה שבע וחצי בבוקר. 'אני אינני אדם דתי', 'הר הבית בידינו', 'טוווווווווו'. בחניית בית הספר ניגבתי את הדמעות. מנגבת ומנגבת ושואלת אותם, אתם מבינים, אתם מבינים מי זאת ירושלים?".