עיתונאי העבר מבקש עזרה: "בן אדם אחד שיקבל החלטה יכול להציל אותי"

דקל שחרור, עיתונאי לשעבר, במאי, מרצה ומייסד מכללה חדשנית ללימודי טלוויזיה, מתמודד בימים אלה עם הקרב הקשה בחייו. בגיל 48, כשמאחוריו עשייה ציבורית רחבה ותרומה לחברה הישראלית, הודיעו לו הרופאים כי הוא סובל מאי ספיקת כליות ושהדרך היחידה להישאר בחיים היא השתלת כליה דחופה.

"אני כרגע במצב של טרום דיאליזה", מספר שחרור. "לפי הבדיקות שלי, החיבור לצינורות הדיאליזה יגיע תוך זמן קצר. המצב שלי יידרדר, ארגיש רע מאוד עד שלא אוכל לחיות יותר, ויאלצו לחבר אותי למכונות דיאליזה כדי שאמשיך את החיים שלי בצורה מלאכותית".

"כל אחד ששומע על השתלת כליה חושב שיש איזה בנק איברים שמחכה בבית החולים"

שחרור מדגיש: דיאליזה היא לא פתרון, אלא רק ניסיון להחזיק את הגוף בחיים. "הרבה חושבים שדיאליזה היא פתרון למחלת כליות, אבל היא בכלל לא פתרון. זו הארכת חיים מלאכותית, כואבת, מתישה ומסוכנת. זה חיבור למכונה ענקית, פולשנית, ומהטיפול אתה יוצא מותש ולא מסוגל לתפקד. ככה מושבתים החיים שלך לצמיתות".

דקל שחרור צילום: פרטי

בניגוד למה שנדמה, אין בישראל מאגר איברים ממתינים. החולים נדרשים למצוא תורם בעצמם. "כל אחד ששומע על השתלת כליה חושב שיש איזה בנק איברים שמחכה בבית החולים", הוא אומר. "המציאות רחוקה מכך. ברגע שאובחנתי באי ספיקת כליות סופנית, נזרקתי למערבולת של חיפושים קדחתניים של תורם או תורמת, עם שעון חול שמתקתק לי מעל הראש".

נדרש: תורם או תורמת בגילאי 27 עד 70

המערכת הרפואית, הוא מסביר, יודעת לבצע את ההשתלה, אבל התורם צריך להגיע מהבית. "זאת פרוצדורה לא מסובכת גם לתורם וגם לנתרם, אבל את הכליה אני צריך להביא בעצמי. לכן, כל מי שרוצה להציל חיים - את החיים שלי - אני ממש מתחנן שייכנס לקישור וישאיר פרטים. עמותת 'מתנת חיים' מלווה את התהליך ודואגת שהתורם לא ייפגע. הם בודקים שמצבו הבריאותי תקין, ואז מתחילים הכול". התורם או התורמת צריכים להיות בגילאי 27 עד 70 ובבריאות טובה.

דקל שחרור צילום: פרטי

מאחורי הקריאה הנואשת של שחרור מסתתר אדם שפועל ללא לאות עבור אחרים. את מכללת "פרי מדיה" שהקים, הוא ייעד בעיקר לחיילים משוחררים, לנפגעי טראומה מהלחימה בדרום ולמי שאיבדו את עולמם בשבעה באוקטובר. "אני עוזר להם למצוא עבודה בתקשורת", הוא אומר. "אלה אנשים שסיימו עכשיו שירות בעזה או שנפגעו קשה מאוד. אני לא רוצה לעצור עכשיו. אני רוצה להמשיך ולהכשיר דורות חדשים של ישראלים לתקשורת, אבל בשביל זה אני חייב לקבל כליה".

שחרור היה בעבר כתב ב"ידיעות אחרונות", עורך בגלי צה"ל, כתב באולפן שישי ובמאי בערוץ 12. את הפוקוס שלו היום הוא מקדיש לאחרים, אבל כעת הוא זה שצריך עזרה. "אם אני לא אמות מהקושי שבטיפול בדיאליזה, אני עלול למות מזיהום", הוא מוסיף, "אני כבר ברמת זיהום גבוהה בדם. התרופה שלי היא תרומה. בן אדם אחד שיקבל החלטה יכול להציל אותי".

לבדיקת התאמה לתרומה עבור דקל שחרור דרך עמותת "מתנת חיים"