כילדה תמיד חיכיתי לסוף צום יום כיפור, כי ידעתי שבמקרר מחכה עוגת פס עם שכבות שוקולד וקרמים. היינו אוכלים פרוסה ממנה לצד קפה, ואז סבתא שלי הייתה תמיד אומרת: "עכשיו אני יכולה לצום עוד פעם".
בבגרותי, הבנתי שרוב האנשים דווקא אוהבים דברים עדינים וקלילים יותר לסיום הצום שלהם - עוגיות, תה קר ועוגות בחושות. מי אני שאתווכח? גם נשנושים קטנים וקלילים הם משהו לחלום עליו בשעות האחרונות של הצום. כדורי הפררו רושה האלה הם הכי קלילים בעולם - קלילים יותר מגרסת החטיף המקורית, שתמיד הייתה לי קצת כבדה, עם יותר מידי וופל ופחות מידי קרם. הכדורים האלה - הקרם שולט! כל ביס רך כמו ענן.
רכיבים למוס פררו רושה:
150 גר' שוקולד חלב
100 גר' שמנת מתוקה
מחממים יחד במיקרוגל במשך דקה, מערבבים לגנאש אחיד ושומרים במקפיא לשעה עד שמתקרר לחלוטין.
250 גר' שמנת מתוקה
כמה כפות מחית פררו רושה (להשיג בחנויות אפייה) או נוטלה
אגוזי לוז שלמים
מקציפים את הגנאש הקר במהירות נמוכה עם מיכל השמנת הנוסף, עד לקצפת שוקולדית ויציבה. מקפלים פנימה את הנוטלה.
מעבירים לשקית זילוף ומסלפים תלוליות גדולות ושמנות על נייר אפייה. מכניסים במרכז כל אחת מהן אגוז לוז שלם ומעבירים להקפאה של שעה-שעתיים. מוציאים מהמקרר את החוליות הקשות, ואז מגלגלים אותן לכדורים באמצעות הידיים ממש כמו שעושים עם כדורי שוקולד.
לציפוי:
200 גר' שוקולד חלב
שתי כפות שמן
שתי כפות מחית פררו רושה
(מחית טעימה במיוחד עם שברי אגוזי לוז קטנים)
או - שברי אגוזי לוז
ממיסים את השוקולד בפולסים של חצי דקה במיקרוגל. מוסיפים את השמן ומערבבים. מערבבים פנימה את המחית / שברי אגוזי הלוז.
מעבירים את הציפוי לכוס גבוהה. נועצים קיסם בכל כדור מוס ואוכלים אותו בציפוי. משאירים כמה שניות באוויר עד שכל העודפים ינזלו, ולאחר מכן מעבירים לנייר אפייה ומקפיאים עד להגשה.
מומלץ להוציא מהמקפיא ולאכול כעבור עשר דקות, כשנכדורים מתרככים מעט (אני אוהבת אותן כאלה). אבל אם אתם אוהבים דברים קפואים - תאכלו אותם ישר מהמקפיא, כמו גלידה.
למתכונים מיוחדים נוספים של אורי, היכנסו וחפשו באינסטגרם Ori_schneider, טעים שם!