הנה מתחילים חומש חדש -חומש שמות. "וַיָּ֥קָם מֶֽלֶךְ-חָדָ֖שׁ עַל-מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא-יָדַ֖ע אֶת-יוֹסֵֽף: {ט} וַיֹּ֖אמֶר אֶל-עַמּ֑וֹ הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ: {י} הָ֥בָה נִּֽתְחַכְּמָ֖ה ל֑וֹ פֶּן-יִרְבֶּ֗ה וְהָיָ֞ה כִּֽי-תִקְרֶ֤אנָה מִלְחָמָה֙ וְנוֹסַ֤ף גַּם-הוּא֙ עַל-שׂ֣נְאֵ֔ינוּ וְנִלְחַם-בָּ֖נוּ וְעָלָ֥ה מִן-הָאָֽרֶץ: {יא} וַיָּשִׂ֤ימוּ עָלָיו֙ שָׂרֵ֣י מִסִּ֔ים לְמַ֥עַן עַנֹּת֖וֹ בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיִּ֜בֶן עָרֵ֤י מִסְכְּנוֹת֙ לְפַרְעֹ֔ה אֶת-פִּתֹ֖ם וְאֶת-רַֽעַמְסֵֽס: {יב} וְכַֽאֲשֶׁר֙ יְעַנּ֣וּ אֹת֔וֹ כֵּ֥ן יִרְבֶּ֖ה וְכֵ֣ן יִפְרֹ֑ץ וַיָּקֻ֕צוּ מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל".
עם ישראל, המכונה כך לראשונה על ידי פרעה, מזוהה בעיני המצרים כסיכון פוטנציאלי ועל כן מחליטים המצרים לדכא אותו במספר דרכים, שעבוד פיזי ובניית "ערי מסכנות" (גטו למעשה), ובהמשך ציווי על המתת כל הזכרים הנולדים' "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו". המיילדות המופקדות על ביצוע המשימה אינן מצייתות לציווי זה, ומצילות את הילדים. בעקבות מעשי המיילדות, מסופר כי ה' גמל להן טובה "ויעש להן בתים".
"וַיֵּ֥לֶךְ אִ֖ישׁ מִבֵּ֣ית לֵוִ֑י וַיִּקַּ֖ח אֶת-בַּת-לֵוִֽי: {ב} וַתַּ֥הַר הָֽאִשָּׁ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֵּ֤רֶא אֹתוֹ֙ כִּי-ט֣וֹב ה֔וּא וַֽתִּצְפְּנֵ֖הוּ שְׁלֹשָׁ֥ה יְרָחִֽים: {ג} וְלֹא-יָֽכְלָ֣ה עוֹד֘ הַצְּפִינוֹ֒ וַתִּֽקַּֽח-לוֹ֙ תֵּ֣בַת גֹּ֔מֶא וַתַּחְמְרָ֥ה בַֽחֵמָ֖ר וּבַזָּ֑פֶת וַתָּ֤שֶׂם בָּהּ֙ אֶת-הַיֶּ֔לֶד וַתָּ֥שֶׂם בַּסּ֖וּף עַל-שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר", ומרים אחות משה נותרה על שפת היאור לראות מה יתרחש עם אחיה הקטן.
בת פרעה יורדת לרחוץ ביאור ומגלה את התיבה. כשהיא פותחת אותה ורואה תינוק בתוכה, היא קוראת "מילדי העברים זה"! מרים שצופה בנעשה ניגשת אליה ומציעה לה להביא מינקת עבריה שתניק ותגדל את הילד. כשבת פרעה מסכימה להצעה, קוראת מרים לאמה יוכבד שמניקה את הילד ומגדלת אותו בביתה. לאחר שגדל משה מובא אל בת פרעה והיא מעניקה לילד את השם 'משה', על שם "כי מן המים משיתיהו".
בהמשך משה נפגש לראשונה עם דבר ה' מבעד לסנה הבוער שאיננו אוכל. פרשנויות שונות ניתנו על ידי חז"ל בנוגע למשמעותו הסמלית של בערת הסנה מבלי שיכלה וישרף, כדוגמת רמז לכך שבני ישראל יסבלו במצרים אך לא יכלו.
לשבת פרשת שמות הכנתי את המנה האלמותית -משה בתיבה. טוב, לא נקניקיה בבצק עלים, שדרגתי קצת..הכנתי קבב עטוף בבצק פילאס שיוגש על מצע טחינה.
צילום: חנה פנט
רכיבים:
500 גר' אנטריקוט טחון גס
1/2 בצל סגול קצוץ
עלים מ-10 גבעולי פטרוזיליה
מלח,פלפל שחור
לערבב ולהניח לשעה לספיגת טעמים.
ליצור קבבים קטנים ולטגן בשמן טיגון קצר, ולקרר.
ממרח:
3 כפות מיונז
כפית פסטו
לערבב
לחלק לארבע עיגול בצק פילאס למרוח מעט מהממרח
להניח בקצה קבב קר ולקפל מעליו את הבצק, להבריש בביצה טרופה
קצת קצת שומשום, ולתנור ל-20 דקות
ולקינוח - עוגת סנה בוער
הבסיס יכול להיות כל עוגה שתאהבו, בחרתי במתכון למאפינס תפוחים, שאפיתי בתבניות נמוכות ורחבות מגודל מאפינס.
הציפוי:
ממרח לוטוס קרנצ'י
ליצירת הלהבה השתמשתי בבייגלה וסוכריות חמוצות בצבעי אש.
את הסוכריות שוברים בפטיש לשניצלים, מניחים על יריעת אלומיניום, מכניסים לתנור חם למשך כמה דקות, עד שהסוכריות נמסות, כעת מוציאים ומקררים ואז ניתן לשבור לחתיכות שידמו את הלהבות.
צילום: חנה פנט
שבת שלום!