והשבת: לכבוד "ברכת הבנים" - מכינים דגים!

בפרשת ויחי החותמת את ספר בראשית, אנו קוראים על ימיו האחרונים של יעקב אבינו, ועל הברכות שהוא מברך את בניו: "ייִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים: {ב} הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם...  יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲוּוּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ: {ט} גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ: {י} לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא (שילה) שִׁילוֹ וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים: {יא} אֹסְרִי לַגֶּפֶן (עירה) עִירוֹ וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים (סותה) סוּתוֹ: {יב} חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב".

יהודה מתברך בין השאר בכך שנחלתו תהיה מרובת גפנים, ואכן ממצאים ארכאולוגים הראו כי כמעט בכל בית שני בהרי יהודה היה מצוי יקב. כמויות היין שנצרכו על ידי היהודים בתקופת בית המקדש השני היו גבוהות, והרבה מהיין נצרך לאירועים שהיו קשורים בעבודת המקדש. בעשרים השנים האחרונות חלה התעוררות בתחום הכרמים והיקבים, ונוכל למצוא היום בהרי יהודה  כרמים ויקבים לרוב, האחראים לבקבוקי יין רבים וטובים.

בהמשך מביא יוסף את שני בניו מנשה ואפרים למיטת אביו הנוטה למות על מנת שיברך גם אותם. יעקב מתייחס אליהם כאילו היו בניו ומברך אותם: "הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע, יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי, וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק; וְיִדְגּוּ לָרֹב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ..וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא, לֵאמוֹר, בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה; וַיָּשֶׂם אֶת-אֶפְרַיִם, לִפְנֵי מְנַשֶּׁה".

יעקב מברך את בני יוסף שיגדלו וירבו, אך הבן הצעיר אפרים ירבה יותר וימלא את הארץ..וזו למעשה ברכת הבנים הנהוגה בהרבה בתים בליל שבת: "ישימך אלקים כאפרים וכמנשה"-לבנים, "ישימך אלקים כשרה, רבקה, רחל ולאה"- לבנות.

ובהמשך ברכת הכוהנים: "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".

השבוע אשלב את הברכה לפרות ולרבות כדגים, יחד עם הברכה ליהודה בעניין הכרמים,  ואכין פילה דג ביין.

דג דניס על מצע עדשים שחורותצילום: חנה פנט

רכיבים: 
 
ציר דגים:
 
האידרה והראש של הדגים
1 בצל קצוץ
1 גזר פרוס
1 כרישה פרוסה
1 גבעול סלרי
1/4 כוס שמן זית
1 כוס יין לבן יבש
5 כוסות מים
1/2 כפית טימין יבש
2 עלי דפנה
5 גבעולי פטרוזיליה
1 כפית גרגרי פלפל שחור

העדשים:
1 כוס עדשים שחורות

רוטב לבן:
1 בצל קצוץ להזהיב בשמן
150 גר' פטריות שמפיניון קצוצות
1/2 1 כוסות יין לבן יבש
מלח
פלפל שחור
1 כוס קרם קוקוס
1 כף עירית קצוצה

פילה דניס:
מלח
פלפל
  

אופן הכנה: 
 
ציר דגים:

1 בצל קצוץ + 1 גזר פרוס + 1 כרישה פרוסה + 1 גבעול סלרי

לאדות ב-1/4 כוס שמן זית, כ- 5 דקות.

להוסיף את עצמות הדג.

לאדות עוד כמה דקות.

להוסיף את היין והמים.

לתבל עם 1/2 כפית טימין יבש, 2 עלי דפנה, 5 גבעולי פטרוזיליה, 1 כפית גרגרי פלפל שחור.

להרתיח ולבשל כ- 25 דקות.

לסנן.

ניתן להקפיא, מעשיר כל רוטב לדגים.

עדשים:

לבשל 1 כוס עדשים שחורות כ- 25 דקות עד שמתרככות.

לסנן.

רוטב לבן :

להזהיב בצל קצוץ בשמן. להוסיף 150 גר' פטריות שמפיניון קצוצות. לאדות כ- 5-7 דקות.

להוסיף 1/2 כוס יין לבן יבש וכוס מציר הדגים. 

להרתיח ולצמצם עד שמתקבלת מחצית הכמות.

לתבל במלח ופלפל שחור.

להוסיף 1 כוס קרם קוקוס.

לבשל עוד כ- 10 דקות

לסנן ולהוסיף לרוטב כף עירית קצוצה.

את מה שנותר במסננת לערבב עם העדשים.

פילה דניס:

להמליח ולפלפל ולהניח לחצי שעה.

לטגן 2-3 דקות מכל צד.

לצקת את הרוטב ולבשל עוד 2 דקות.

ההגשה:

בצלחת ערימת עדשים, מעל פילה דג עם מעט רוטב ועירית קצוצה טריה.
 
 

ולקינוח,

נאכל את העוגה הזו, שמקושטת ברוח הדברים האמורים לעיל. שימו לב לצבעי השבטים ולמחוגים שמרמזים על החלפת הברכות בין מנשה לאפרים.

עוגת שעוןצילום: חנה פנט

שבת שלום.