שאלה
כבוד הרב שלום רב.
קראתי פסק לאחרונה מתלמיד חכם מובהק האוסר באופן מוחלט לאישה לשאת דבר תורה במשך כל התפילה ומציע לשואל לחפס בית כנסת אחר.
וברצוני לשאול: ברור שיש מקום לאסור לאישה לשאת דבר תורה במשך התפילה. ובכל זאת, לי הקטן נראה שלאותו בית כנסת שבו מתפלל השואל, יש על מי לסמוך.
שהרי במסכת מגילה כג עמ' א תנו רבנן הכל עולין למניין שבעה ואפילו קטן ואפילו אישה אבל אמרו חכמים אישה לא תקרא בתורה מפני כבוד הצבור. משמע שאין איסור אחר במה שתעלה לבימה. ובשו"ת מהר"ם מרוטנברג ד:קח כתב "שבעיר שכולה כהנים, כהן קורא פעמיים ושוב יקראו נשים ... אמרו חכמים לא תקרא אישה בתורה מפני כבוד הצבור היכא דלא אפשר ידחה כבוד הצבור מפני פגם הכהנים הקוראים שלא יאמרו בני גרושות הם." ונראה שאם היה אסור לאישה להיות בבימה, לא היה מתיר. ולפי רוב ככל המפרשים והפוסקים, כבוד הצבור אינו קשור לצניעות אלא שנראה שאין מספיק גברים היודעים לקרוא בתורה ולכן העלו אישה.
ונראה שענייני עזרת גברים ועזרת נשים בבית הכנסת, דהיינו מקדש המעט שלנו, נלמד מבית המקדש. ובקידושין דף נב אמר רבי יהודה אישה בעזרה מניין. ולמרות שלכאורה רש"י מפרש שאין לאישה להיכנס לעזרה שלא לצורך, בנדון דידן יש לומר שדבר תורה נחשב לצורך. ואף אם נאמר שאין צורך שדווקא אישה תישא דבר תורה, הרי בתוספות הרא"ש כתב שאשה נכנסת לעזרת ישראל אפילו שלא לצורך: "פר"ת כלומר להתקדש אבל פעמים שנכנסת כגון סוטה ונזירה לעניין תנופה כדתנן בפ"ק ותנן בפ' כל הפסולין שהשחיטה כשרה בנשים. ואפילו שלא לצורך אין איסור אם נכנסת דתנן במס' כלים עזרת כהנים מקודשת שאין ישראל נכנסין שם אלא בשעת צרכיהן לסמיכה ושחיטה ולא קתני עזרת ישראל מקודשת מעזרת נשים שאין נשים נכנסות שם אלא לצורך אלמא דליכא איסורא."
אי לכך, נראה שלבית כנסת הנותנת לאישה לשאת דבר תורה במשך התפילה, יש על מה לסמוך שלא כמו אותו תלמיד חכם מובהק.
ברצוני לשאול אם אני צודק שאין צורך שאדם המתפלל בבית כנסת בו אישה נושאת דבר תורה לחפש בית כנסת אחר.
בכבוד רב
צ'אק דוידסון
תשובה
שלום וברכה,
אכן אמירת אישה דבר תורה בבית הכנסת זו שאלה כבדת משקל בדורנו.
נראה לענ"ד, שהגדר ההלכתי כאן הוא לא מרכז הסוגיה.
כפי שציינת נכון, באופן הלכתי פורמלי היה מקום להתיר זאת מראיות שונות. על אף שיש גם מספר ראיות מהתלמוד ומהפוסקים לאסור זאת, אך לא בזה ברצוני לעסוק, משום שזה לא עיקר הסוגיה.
עיקר העניין בנושא זה הוא המסר החברתי, והשדר המסתמן מכך. האם אנו שואפים לשוויון בין גברים ונשים בתחום זה? האם יש בכך שאיפה לקדושת ייתר או חלילה לדברים אחרים?
חשוב שנדע, שהגבול הדק בין התנועה הקונסרבטיבית לאורתודוקסית יכול להיעלם בקלות רבה, אם לא נדע לעמוד עליו.
קצב התמורות והשינויים בשנים האחרונות בכל התחומים רץ באופן מסחרר. וגם בתחום ההלכתי ישנה תנועה רבה, אך היא חייבת להיעשות באופן יציב ומבורר, ולא מתוך מירוץ חסר רסן.
מכיוון שלתת לאישה לשאת דרשה בבית הכנסת בפני גברים זה דבר שלא היה נהוג בקהילות ישראל במאות שנים האחרונות, וראו בכך חוסר צניעות, גם בדורנו אין פשוט כלל וכלל להתיר זאת.
נראה לי שאותו רב שהורה ליהודי לעזוב בית כנסת שבו אישה נושאת דרשה אמר כן משום שחשש שיש בכך סימן של רפורמה שאיננה בגבול הקונצנזוס ההלכתי בימינו, אך לא משום שטען שאסור לשמוע דבר תורה מאישה ברמת ההלכתית.
מתוך תפילה שנזכה להקשיב לצורכי הדור, ולהיות נאמנים לתורתנו הקדושה ולמסורת עם ישראל מדורי דורות, ולכוון עצמנו לעשות רצונו של ה',
בברכה רבה
הלל מרצבך