על חוטאים וחטאים

"בני אם יפתוך חטאים - אל תובא". כך פותח שלמה את הפיסקה העוסקת בחוטאים ובחטאיהם. בעיון זה ננסה לעמוד על המשמעות הנסתרת העומדת מאחורי פנייה זו.

חדשות כיפה אורי בירן 26/03/07 00:00 ז בניסן התשסז

הפסוק שבו נעסוק בעיונינו הוא הפסוק הבא (משלי א, י):

"בני אם יפתוך חטַאִים אל תובֱא".

פסוק זה הוא הפסוק שפותח את קטע החוטאים, שמתחיל מפסוקינו, פסוק י, ונמשך עד לפסוק י"ט. בבואנו להבין את פסוק הפתיחה לקטע שעוסק בהתמודדות מול חוטאים, אנו מניחים שהוא מגלם בתוכו את עיקר המסר של שלמה בנושא הזה.


בקטע הקרוב ננסה להבין את משמעות הפניה ע"י התואר בני (שהופיעה גם בפסוק ח, והתייחסנו אליה במילים ספורות) של שלמה המלך אלינו, למה המפתים נקראים חטאים, מה המשמעות של אל ת(ו)בא, ואת המשמעות של אמירה ללא הסבר.


הבן יקיר לי

יש סיפור מעניין על שבט אחד, שאנשים שלו היו הממושמעים ביותר בכל אפריקה הדרומית. הם היו מגיעים לאסיפות תמיד בזמן, מתאמנים ועובדים ביעולות ובמהירות ולעולם, אבל לעולם, הם לא היו עושים דבר בניגוד לראש השבט שלהם. למנהיג הזה היה כלל: "תחשבו מה שאתם רוצים, אבל תעשו מה שאני רוצה". לאחר זמן, כדרך כל הארץ, מת אותו מנהיג. תוך שבועיים התפרק אותו השבט לחלוטין.


יש מנהיגים שאכפת להם רק ממה שעושים ולא מה שחשים. מצידה של הממשלה, אתה מוזמן לחשוב לחוש ולהרגיש מה שאתה רוצה, ולא אכפת לנו. אלא מה, אנחנו רוצים שתעשה ככה וככה ולא תעשה כך וכך. להורים שלי, לעומת זאת, אכפת מאוד מה אני מרגיש וחושב, אכפת להם מהמהות שלי לא פחות מהמעשים שלי.


כששלמה המלך מתייחס אלינו, לכל אורך הספר, כבנים שלו, הוא אומר לנו בעצם דבר מאוד פשוט ויסודי - אני מדבר אליך לא בגלל שיש לי רווח מזה שתתנהג בצורה שאני מייעץ ומנחה אותך, אלא מכיוון שאכפת ממה שאתה, במהותך, תהיה. אכפת לי שתהיה אדם טוב וירא ה, אומר שלמה, לא בגלל שכך לא יהיו לי בעיות בממלכה, שהחיים מסביבך יהיו טובים יותר, אלא כי כך החיים שלך עצמך, גם ללא שום קשר לאנשים אחרים, יתקדמו.


לא בא לי

בספר בראשית (כ"ד, ח) למדנו:

"ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה".

כשאברהם זקן, הוא שולח את עבדו הנאמן למצוא אישה לבנו, ליצחק. הוא מבקש ממנו שלא יביא ליצחק אישה מבנות כנען, אלא מארץ מולדתו של אברהם, מחרן. ואם היא לא תסכים לבוא לארץ כנען, אז לא תוריד את יצחק לשם. מעניין להבין מדוע אברהם לא רוצה לגור שם אבל כן רוצה שכלתו תהיה משם, אבל לענינינו, חשוב לראות שתאבה זה רצון, ביטוי של השאיפה הפנימית. אם האישה לא רוצה לבוא לגור בארץ, אם היא לא מוכנה לעזוב את מולדתה בשביל יצחק, אז נקה משבועתך, אומר אברהם, העיקר לא להוריד את יצחק מהארץ.

ספר משלי מפנה אלינו דרישה, שבמבט ראשון היא מוזרה. הוא רוצה שלא נרצה, שלא נתאווה, ללכת אחרי החטאים. מילא אם הוא היה רוצה שלא נעבור על החוקים, אבל שלא נרצה?! מה זה משנה לו? למה זה מעניין אותו? מה הוא מרוויח מזה?!


לפעמים, אומר שלמה המלך, אנשים חטאים ינסו לפתות אותך. גם אם נראה שזה לא יעלה לך כלום, 10% הנחה ובאמת שלא נעשה שום דבר רע, עדיין עצתי לך ותקוותי ממך שאתה לא תאבה, שפשוט לא תרצה, שלא תכנס לשיקולים מפתים של רווח ותועלת, אלא שמיד תדחה אותם.

לכך מקדים שלמה ואומר בני. אני רוצה שתהיה אדם טוב לא כי זה מועיל לי, כי אם יהיו אנשים ישרים וטובים אז לא יהיו מרידות, בעיות וכדו, אלא כי אכפת לי ממך, כי אתה חשוב ויקר לי. אני לא רק רוצה שתתנהג כמו שצריך, אלא שבמהותך תהיה טוב, ערכי ומאמין, שלא תלך אחרי החטאים ולא תתפתה להם כי זה סותר את מהותך, כי זה לא אתה.