יהדות - דרך ארץ קדמה לתורה

דרך ארץ קדמה לתורה

מחר, נעמוד כולנו בבית הכנסת ונקבל את התורה. מעמד הר סיני יתחדש באומה וביחיד. וכל אחד יצטרך להגדיר את סוג הקשר המחודש שלו לתורה...

הרב שי פירון
ד סיון תשס"ג, 04/06/2003 00:00

בתפילת החג אנו מכנים את חג השבועות בשם: "זמן מתן תורתנו". עלינו להבחין שנאמר: "זמן מתן" בלשון הווה. ומכאן, שהחג לא מציין אירוע מן העבר אלא מתאר את שאנו חווים ממש ברגעים אלה. חג השבועות מציין את מתן תורה המתחדש בכל שנה ושנה. מהאר"י הקדוש למדנו שיש לדקדק בפסוק "משה ידבר והאלוקים יעננו בקול", "דיבר" בלשון עבר לא נאמר, אלא "ידבר". ומכאן ההבנה שמתן תורה מתחדש בכל שנה מחדש.

וכשם שמתן תורה מתחדש, כך עלינו לחדש ולחדד את ההכנה לקראת מתן תורה. מסופר על הבעל שם טוב הקדוש  שקודם שהיה לומד תורה עם תלמידיו היו שומעים קולות ברקים, כפי שהיה בשעת מתן תורה.

מחר, נעמוד כולנו בבית הכנסת ונקבל את התורה. מעמד הר סיני יתחדש באומה וביחיד. כל אחד יצטרך להגדיר את סוג הקשר המחודש שלו לתורה. עתה, אנו מתכוננים לקראת המפגש החשוב. חכמים למדונו: "דרך ארץ קדמה לתורה"(עיין תנא דבי אליהו, פרק י'). האם העיסוק בטהרת המידות הינו הכרחי, משמעותי? מדוע דרש בר קפרא: "איזו היא פרשה קטנה שכל גופי תורה  תלויים בה, הוי אומר: דרך ארץ. שנאמר בכל דרכיך דעהו, והוא יישר ארחתיך" (בבלי, ברכות סג' ע"א).

"דרך ארץ קדמה לתורה",הקדמה זמנית מוכרחת לדורות, המוסר בטבעיותו, בכל עומק הודו וכחו האיתן, מוכרח להיקבע בנפש ויהיה מצע לאותן השפעות גדולות הבאות מכוחה של תורה" (הראי"ה קוק זצ"ל, אורות התורה פרק יב',ב')

המידות, מלשון "מדים", הן הביטוי החיצוני המאפשר לנו להקשיב ולשמוע את קולות הברקים וההר העשן. המידות עוסקות בהבנת ערכו ומהותו של האדם. רק מתוך הכרה זו, יוכל להבין את מקומו ומתוך כך יחדד את היחס שלו לקב"ה, נותן התורה. אנו מבינים שהתורה אינה חכמה. בכל החוכמות לא מצינו שדרכי ההתנהגות של הלומד ישפיעו על הבנתו את החכמה. יתכן ומרצה לפילוסופיה יהיה אדם מושחת במעשיו ואף על פי כן למומחה ולמבין גדול יחשב. המידות הן תנאי להבנת התורה.

בפתח נתיב התורה למהר"ל מפראג, הגדיר המהר"ל את התנאים ללימוד ולהפנמת התורה על פי דברי הגמרא במסכת תענית: "למה   נמשלו דברי תורה למים, דכתיב הוי כל צמא  לכו   למים  - לומר  לך: מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה" (תלמוד בבלי מסכת תענית ז', עמוד א'). מכאן, חשיבותה של הענווה, מכאן, שהבנת היחס של האדם אל עצמו ומתוך כך אל  אלוקיו, היא זו שמאפשרת לאדם לקבל את התורה.

על יסוד זה, ניתן להבין מדוע דווקא משה נבחר להיות מקבל התורה: "והאיש   משה   עניו  מאד מכל האדם אשר על פני האדמה" (במדבר יב', ג'). יתכן, ומכאן פתח נוסף להבנת קריאת מגילת רות דווקא בחג מתן תורה. "אמר ר' זעירא:  מגילה   זו   אין   בה  לא טומאה ולא טהרה לא איסור ולא היתר ולמה נכתבה, ללמדך  כמה שכר טוב לגומלי חסדים". יתכן ובכך משלימה המגילה את מהות יום מתן תורה בהציבה את העיסוק במידות ודרך ארץ במרכז סדר היום של חג השבועות.

לחצו על הלייק ותקבלו את כל הסיפורים לפייסבוק שלכם
תגובות
כתוב תגובה



תמונה
1. נו נו...
מתיתיהו 8/1/2006
לא אוהב אותו...
תמונה
2. משהו קטן וחינוכי לכל אלה שלא יודעים
חסוי 12/11/2010
לדעתי, לא יפה לכתוב דגובה שלילית על בני אדם ובמיוחד לא על רבנים ותלמידי חכמים.ולמדתי שיש בזה משהו של לשון הרע....