שאלה
אני בחור דתי מבית כל חיי הייתי דתי. לאחר שהתחלתי לצאת לדייטים קבעתי לעצמי שאני לא ייצא עם בחורה שאינה בתולה. לצורך העניין אני כל חיי שמרתי על עצמי ומעולם לא קיימתי יחסי מין עם אישה בשום צורה. הסיבות: א. בגלל ההלכה. ב. עניין אותי לשמור את עצמי לאישה שלי, המיועדת לי ושאני יאהב אותה. אני מאמין עד היום שחשבתי נכון. לאחר כמה זמן שכבר הייתי יותר גדול ולאחר שהבנתי את הקושי בדור שלנו ורציתי להרחיב לעצמי את האפשרויות. החלטתי שאני מוכן גם להתחתן עם בחורה שאינה בתולה במידה והיא חוזרת בתשובה אחרי שבאה מחברה עם פחות גבולות ומתחרטת על מעשיה ובעצם ככה סוג של מנקה את עצמה. לאחרונה התארסתי עם כזאת בחורה שבאה .... נולדה כדתיה היתה שנתיים אחרונות בבית ספר .... שרובו חילוני. ושם התקלקלה ונהיתה חילונית. בגיל שמונעשרה החליטה לעלות לארץ ללמוד במדרשה לא לפני שעשתה ביקור במדרשות בישראל, היתה הכותל והתחילה לבכות על החטאים שלה. ברגע שהיא סיפרה לי שהייתה בזוגיות והיה לי די ברור שהיא גם עשתה עם חברים שלה עניינים ובכל זאת סיפרה לי מיוזמתה שהיא אינה בתולה, אמרתי לעצמי שהחלטתי שבמצב כזה אין לי בעיה. ואכן זה לא הטריד אותי. אלא שלאחרונה אחרי האירוסין, מחשבות צצו והתחילו להטריד אותי.
אין לי בעיה עם הסטטוס שלה "לא בתולה" הבעיה היא אחרת. אני מתחיל להשתגע מזה שהיא הייתה עם כמה גברים לפני בעבר. אומנם מעולם לא הייתי עם אישה אבל הייתה לי תקופה שנכשלתי בסרטים אסורים. לאחר כל צפייה הייתי תופס את הראש ונגעל מעצמי. כיום ואולי בגלל זה ואולי לא. אני מתחיל לדמיין אותה בסיטואציות ולא מצליח לקבל את זה שהיא הייתה עם גברים אחרים לפני. אני רוצה להתחתן איתה היא מתאימה לי ואני מאמין שנסתדר ושיהיה לנו טוב ביחד. אבל נכון לעכשיו זה מקשה עליי. מצד אחד כשאני חושב על זה אני מבין את הקושי שיש בדור שלנו, אני מבין את התפיסה בחברה החילונית המערבית, הלחץ החברתי וכל זה... אני מצליח להבין כשחיים בזוגיות ולא שמים גבולות ויש נגיעות וכדומה וגם מגיעים למצבים האלה. אבל מעולם לא הייתי בסיטואציה הזאת ובראש שלי זה נתפס לי כדבר נוראי ואני לא מצליח להבין איך בחורה כזאת הייתה במצבים כביכול מביכים ובעיתיים כאלה. עצם המחשבה שאני הולך לחיות עם אישה שקיימה יחסי מין עם גברים אחרים גם אם זה היה לפני שהכירה אותי ולפני שידעה שהיא שתצא איתי משגעת אותי ומוציאה אותי מדעתי. דרך אגב אני עדיין עומד על זה שבמחינת שאר הדברים והשאיפות שלנו היא מתאימה לי ואני לא רוצה לאבד אותה אבל אני רוצה להיות רגוע כשאני בא להתחתן איתה.
תשובה
בס"ד
שלום וברכה ותודה על הפניה
ההתחבטות שלך נוגעת ללב וניכרת בך ההתנגשות בין הרגש להגיון
אז ככה
חשוב שתהיה התאמה בסיסית ובנוסף גם נכונות לעבוד ואז אפשר לשפר הכל בקשר זוגי, גם את הנקודה המדוברת.
נהיה ספציפיים יותר:
כל גבר הוא רכושני בטבעו, ראש הלהקה.
יוצא מדי בוקר להביא טרף לביתו, מוכן למסור את נפשו עבור אשתו וילדיו- כל זה הצד החיובי של תחושת הבעלות.
לפעמים... אנחנו רכושניים מדי: ישנם גברים המגיבים באלימות כאשר ממרים את פיהם, מונעים דיון או ערעור על החלטה שקיבלו ולא מתייחסים אל בת הזוג כשווה אליהם.
אצל חלק מן הזכרים ההתמודדות בולטת יותר ואצל אחרים פחות, ומתרחשת בעיקר בתוך לבם, אבל כמעט אצל כולם זו עבודה.
לרוב זה לא מתבטא באופן קיצוני, אצל אחד זה יכול להתגלות באי השתתפות במטלות הבית, הורה אחר לא מפנים שילדים צריך לחנך ולעצב אך לא לתכנת, בעל יכול לשכוח שרעיה צריך לאהוב ולשתף ולא להיות במתח בכל פעם שדברים אינם מתנהלים לשביעות רצונו.
האיזון מתבטא בויסות הנטייה הרכושנות לתחושת אחריות ולא לשתלטנות "והיה ביום ההוא נאם ה´ תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי"
בהסתכלות הגברית, המחשבה שבת הזוג שלו הייתה עם מישהו אחר יוצרת התמודדות. היא שלי, איך היתה עם אחר? יש לי בה שותפים?
כמובן שהגיונית אנחנו מודעים לכך שזו מחשבה נואלת ואם בת הזוג בחרה בנו, הרי שהבחירה משקפת את העתיד ואת הצפייה ולא מה שקרה בעבר... אבל בכל זאת קשה.
אז כמה דברים:
1. אין מה להשוות את מה שקרה בעבר לקשר הנוכחי, הדמיון הנו טכני בלבד. כפי שציינת העולם הליברלי מפעיל הרבה לחץ חברתי בתחום המיני. דווקא מפני שהעולם הזה לא באמת מאמין בקשר אלא באינטרסים אישיים הוא לא באמת מאמין בזוגיות. זה לא אומר שהוא שולל חיים משותפים, אפשר לתת צ´אנס, ואם זה לא מתאים אזי ניפרד. לראיה תוכל למצוא בחיפוש מהיר ברשת את אחוז הגרושים הגבוהה במערב אירופה. מכאן תסיק שמה שקרה בעבר היה רק התמסרות חיצונית. קשר כמו שיש לכם, אכן איש לא ידעה.
2. מכיוון שמדובר באינסטינקט לא כדאי לפתוח לו פתח לדיון. לא לחקור את בת הזוג על פרטים של מה שקרה, זה לא יביא מזור, רק כאב. אם לא תתן למחשבה הזו "דלק" היא תיחלש בהדרגה.
3. לא להיות במגע או בקשר עם הידיד הקודם. לא להזמין אותו לחתונה, לא לאחל מזל טוב ביומולדת. כלום. זה לא בריא רגשית לו, לך ולה, פשוט להתרחק ולהתרחק.
בשורה התחתונה, אם היא יקרה לך ואתה אהוב לה, על תוותר עליה בשום אופן.
מזל טוב ובית מלא אור
אליהו
eyfy156@gmail.com