שאלה
בס"ד
שלום כבוד הרב
ראשית אתנצל על אורך השאלה ועל כך ששאלתי כמה רבנים משום שהנושא הזה מטריד אותי רבות, אשמח שתענה לי ברצינות.
זה זמן רב שאני חוזרת בתשובה ומתקרבת יותר ויותר לאלוקים. אתה בטח יודע שכאשר מתחילים אז מאוד צמאים להכל תמיד לעוד ועוד הלכות ולימודים.
בכל מקרה, הגעתי אל הצניעות.
מעולם לא לבשתי חשוף, נולדתי למשפחה דתייה (לבוש מסורתי) , כשהתחלתי להאריך קצת בבגדים וללבוש יותר צנוע היו הרהה שאמרו לי שהם אוהבים איך שאני מתלבשת וכשאני חושבת על זה מאז ומתמיד היה לי מעין "סטייל אישי" כזה שהיו אוהבים וכמובן שאהבתי בעצמי.
כשהחלו לי ספקות בקשר מה אסור ומה מותר (למשל האם חובה לגרוב גרביים כי אצלנו בעיר זה רק חרדיות) אז הגעתי למסקנה שיש יותר מידי זרמים ביהדות ואני צריכה לבחור אחד. עוד לא בחרתי ב100% , זה נורא קשה. אבל עשיתי מחקר קצר על רבנים עד שפגשתי באינטרנט את הרב אליעזר מלמד , אהבתי את ההשקפה שלו ואת הכתיבה וכו' אז החלטתי לבדוק מה דעותיו לגבי צניעות ולשמחתי גיליתי שהוא כתב באתר ישיבה המון הלכות בכתיבה מאוד ברורה ונעימה עם כל הדעות. החלטתי ללכת על פיו.
יש לי שאלה ששלחתי אליו אבל עברו כבר כמה שבועות ולא קיבלתי תשובה והנושא הזה מטריד אותי כל יום אז חשבתי שאולי כדאי לנסות כאן כי אתם יותר זמינים ועזרתם לי רבות (תודה על כך )
השאלה היא כזו -
בין ההלכות שהרב מלמד כתב הוא כותב " הצניעות למעשה מהווה ביטוי לקדושת החיים של האדם, ומסייעת לו להתרומם אל הערכים המקודשים של החיים. הפריצות חושפת ומדגישה את הצד החומרי והחיצוני שבאדם, ואילו הצניעות מייחדת את תשומת הלב לפנימיות, לנשמה" – אני מזדהה כי אני גם חושבת כך וזו אחת הסיבות שלא לבשתי חשוף אף פעם אבל כאשר הוא כותב " גם "מי שאינו שומר על הצניעות, חוטא, בעל כורחו, בהדגשה יתירה של החומריות על פני הרוחניות, ושל הגוף על פני הנשמה. וזאת משום שהרוחניות מטבעה נסתרת, וכדי לעמוד על טיבה של הנשמה, יש להעמיד את הגוף במקומו הראוי לו, ולא להדגישו ולהופכו לעיקר. ורק לאחר שהרוחניות הועמדה על מקומה המרכזי, ניתן להתבונן בצניעות בצדדים הגופניים שבחיינו, ולהפיק מהם את מלוא עוצמת החיים, בלי שהדבר יפגע בנשמה. תכונת הצניעות, המוטבעת בעם הישראלי לדורותיו, הייתה התשתית לכל ההשגים הרוחניים הכבירים של עם ישראל, ולכן התורה מדגישה כל כך א
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
שלום רב,
קטונתי לכוון לדעתו של הרב מלמד שליט"א.
אני יכול רק לבטא את עניות דעתי בנושא.
חשוב לציין שאין לזלזל בחומר. אדגים זאת באוכל:
איננו מצווים לאכל רק פת במלח ולשתות רק מים - אנחנו נאכל מאכלים טעימים ונשתה משקאות טעימים.
לפני שיצחק מברך את עשיו הוא מבקש שיכין לו 'מטעמים'.
בשבת ובחג אנו מצווים על מאכלים טעימים.
מכאן עולות שתי מסקנות:
1. צריך לכבד את החומר ולא לזלזל בו.
2. החומר והרוח מחוברים ומשפיעים זה על זה.
מתוך המסקנה השנייה עולה היחס הנכון בין פנים וחוץ; רוח וחומר: מצד אחד, הדגשה והתמקדות בחומר - בחיצוניות, מעידה על כך שזה העקר אצל האדם. נראה לי שלכך מכוונים הדברים של הרב מלמד.
אבל מצד שני, החומר מחצין מציאות פנימית: אנחנו מצווים על מאכלים טובים ובגדים נאים בשבת ובחג כהשלמה חיצונית של שמחה פנימית קדושה.
יש מושג של 'סעודת מצווה' - האוכל הטעים מלווה את קדושת המצווה - בברית מילה, סיום מסכת וכד'.
מכאן נחזור ללבוש: וודאי וצריך להתלבש מסודר ונאה.
אבל יותר מכך, הלבוש מבטא עולם פנימי: לבוש יוקרתי מבטא יוקרה, לבוש ספורטיבי מבטא צעירות, וכד'
לפיכך יש מקום והצדקה לבטא את אישיותך גם בבגדים שאת לובשת, סגנון לבוש שתואם מציאות רוחנית פנימית.
וודאי הכל במידה נכונה גם במחיר הבגדים וגם במראה שלהם. אם הלבוש והמראה שלך מעסיקים אותך כל היום זו חומרנות. אבל אם הלבוש והמראה שלך הם מרכיב חלקי באישיותך - אינני רואה בכך חסרון.
עוד הערה לטובת לבוש צנוע ויפה: אני סבור שנשים שלבושות צנוע ומהודר ויפה מביאות ברכה גדולה בכך שהן מוכיחות לנשים דתיות אחרות שהצניעות לא מונעת הופעה יפה - כך הן מחזקות את מידת הצניעות.