שאלה
בפעם הקודמת דיברנו על ארבעת חטיבות ימי התשובה.
הרחבנו על המשנה החותמת את מסכת יומא והמדברת על חזרה בתשובה שלמה והוספנו שחזרה בתשובה אינה מתקיימת כאשר יש חציצה.
הפעם נדבר נדבר על חציצה מסוימת, ונקווה שמתוך כך נוכל לקבל על עצמנו בלי נדר בעזרת השם להתגבר עליה.
*
בתחילת מסכת יומא יש קטע לא ממש מובן:
"[מאי דכתיב (מה הפירוש) 'יראת השם תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה' (משלי, פרק י' פסוק כ"ז)?
יראת ה' תוסיף ימים - זה מקדש ראשון שעמד ארבע מאות ועשר שנים ולא שמשו בו אלא י"ח כהנים גדולים]" (מסכת יומא, דף ט' עמוד א').
410 שנים היו בסך הכול [18] כוהנים גדולים. אם נעשה חשבון יצא שכל כהן עבד קצת בערך עשרים שנה.
הגמרא ממשיכה ומפתיעה: "[ושנות רשעים תקצרנה - זה מקדש שני שעמד ד' מאות ועשרים שנה ושמשו בו יותר משלש מאות כוהנים. צא מהם מ' שנה ששמש שמעון הצדיק ושמונים ששמש יוחנן כהן גדול עשר ששמש ישמעאל בן פאבי ואמרי לה (ויש אומרים) י"א ששמש ר' אלעזר בן חרסום מכאן ואילך צא וחשוב כל אחד ואחד לא הוציא שנתו]".
נוריד מ-420 שנה את 40 השנים שבהן כיהן שמעון הצדיק, 80 של יוחנן כהן גדול, עשר של ישמעאל בן פאבי או 11 של ר' אלעזר בן חרסום ונחשב משם שכל שנה מכהן כהן אחר כי קודמו מת – יוצא שבשנים אלה כיהנו בערך [300] כוהנים!
כל שנה ביום כיפור הכהן הגדול נכנס ליום כיפור, מת ומביאים לו מחליף.
האנשים היו עד כדי כך עיוורים שהם לא הבינו שיש פה משהו מוזר? שמי שנכנס ולא ראוי להיות כהן גדול אז יקרה לו אסון? צריכים למות בשביל זה 300 כוהנים כל שנה? ועוד, מסופר שבימים אלה היו – [קונים] את הכהונה - תאוות הכבוד כל כך גדולה שהם מוכנים להתאבד?
זה בהחלט נראה הזוי, יכול להיות שהגמרא מלמדת אותנו משהו יותר עמוק דרך הקטע הזה...
*
כנראה ש300 הכוהנים הגדולים הללו היו בסדר גמור ברמת בין אדם למקום ואפילו [בסדר גמור בבין אדם לחברו]! לא פגעו באף אחד, לא העליבו או גזלו בכלל...
אבל היה דבר אחד שגרם להם להיכשל, גרם לחציצה. ובכל פעם האיש שתורו הגיע חשב שהוא יצליח!
ננסה ללמוד עוד סיפור אחר ממשנה על עבודת יום הכיפורים:
"[שבעת ימים קדם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין, ומתקינין לו כהן אחר תחתיו (מחליף), שמא יארע בו פסול]" (יומא, פרק א' משנה א').
אם
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו