לחניכות שלי מגיע יותר!

שלום לך.


תודה על השיתוף והפנייה, מקווה שאוכל לסייע לך בתשובתי.


משמח לשמוע על הרצון לעשייה שבוער בך! אין ספק שההדרכה היא תקופה משמעותית מאוד וטוב להגיע לקראתה עם מוטיבציה גבוהה לתרומה ונתינה מעצמך. בעיניי, דווקא התחושות האלו עשויות לעזור לך בקושי שאת מתארת ולתת לך כוח בהמשך.
קודם כל, חשוב לזכור שאנחנו נמצאים בתחילת שנה! נכון שיש לרבים מאיתנו נטייה לקחת רושם ראשוני כדבר שמעיד על ההמשך.. אבל במציאות הדברים עשויים להיות אחרת לחלוטין! בסך הכל הגעת למסגרת שחדשה לך (אפילו אם שמעת עליה והתלהבת לפני כן) ולכן הגיוני שעדיין לא הכל ילך כפי שחשבנו או קיווינו אבל זה לא אומר שהמקום לא מתאים לנו.


[קשה יש רק בלחם?]
כאשר אנחנו מתחילים במסגרת חדשה ובשלב נוסף בחיינו, רובנו נפתח ציפיות בהתאם לאופן שבו שהיינו רוצים שהחוויה תיראה. ואז, כשאנחנו נוחתים לתוך המציאות שלא ממש דומה למה שדמיינו או חיכינו, התחושות הן לעתים של אכזבה, פחד, עצב, בלבול וכדו´. דווקא ברגעים לא פשוטים כאלו, כדאי שנזכור משהו חשוב- ייתכן שמדובר בתהליך! עם הזמן הדברים עשויים להתפתח לאט לאט ובסופו של דבר אולי אפילו יתעלו על הציפיות שלנו. בטח כשמדובר בעבודה מול בני אדם, שעל מנת ליצור קירבה ופתיחות צריך לפתח אמון הדדי- מה שמצריך זמן וסבלנות.


על מנת לרדת עוד קצת לעומק העניין, אצטט את הרב אליהו דסלר מספרו "מכתב מאליהו": "הנתינה מביאה לאהבה", כלומר, כאשר אנחנו מעניקים מעצמנו לזולת עם הזמן נוצר חיבור של קירבה ואהבה. אני חושבת שהדברים האלו מסבירים נהדר את החשיבות של התהליך ונותנים עוד מוטיבציה לשמור על סבלנות לקראת מה שמצפה לנו.


[ולצד המעשי..]
הרבה פעמים כשאנחנו נמצאים בתפקיד הדרכתי, יש לנו מן נטייה לנסות להיות מה שהחניכות הכי צריכות או מה שיגרום לחניכות לאהוב אותי.. אז בניגוד לתפיסה הזו, הייתי רוצה להמליץ לך פשוט להיות מי שאת ולהשפיע מתוך האישיות שלך, שאני בטוחה שהיא איכותית וטובה ולא סתם נבחרת לתפקיד! אין צורך להצליח בכל יום להיות ה-מדריכה, חלק מהתהליך זה גם ללמוד עם הזמן ואפילו לעשות כמה טעויות בדרך :)


יחד עם זאת, במקום שאת נמצאת היום יש מספר דברים מעשיים שעשויים לעזור לך לקידום התהליך מול החניכות ואנסה לציין כמה מהם:


1. לנסות לחשוב עם חברה או אדם קרוב מהבית שמכיר אותך היטב, מה הסיבה לחסימה שאת מרגישה מול החניכות? אולי יש משהו מסוים שברגע שהוא ישתחרר תצליחי להביא את עצמך טוב יותר.


2. אני ממליצה להיעזר אולי בצוות המקצועי של המקום בו את מדריכה. הצוות בטח מכיר את החניכות היטב ויוכל להתגייס גם לעזור לך להתקרב אליהן.


3. פעילויות חברתיות הן הזדמנות טובה לחיבור (טיולים, ימי שיא..) ולכן נצלי הזדמנויות כאלו לשיחות עם הבנות בין לבין.. וגם כמובן ניתן לקבוע שיחות אישיות רשמיות עם החניכות ולתכנן מעין סבב. אם תבחרי בדרך הזאת, כדאי להשתדל שהשיחה לא תהיה רשמית מדי. לשם כך אפשר למשל לקבוע סבב שיחות "כאילו" על נושא אחר, למשל כדי לשבץ כל אחת לתפקיד אחר בקבוצה, כחלק מפרויקט מסוים. בזמן שהן מתרכזות בשיחה שסביב הפרויקט, את חופשיה לעודד אותן לדבר על עצמן וכך לחזק את הקשר ביניכן.


4. לקחת יוזמה ולחשוב על פרויקטים שאת מפיקה יחד עם החניכות, מה שייתן לכן חוויה משותפת והזדמנות להתקרב ואף ירחיב את הנתינה שלך עבורן.

ועדיין, חשוב לזכור שבסופו של דבר מדובר בתהליך וחשוב לגייס מקסימום סבלנות ולתת לזמן לעשות את שלו.

שיהיה הרבה בהצלחה ושתקבלי גם סיוע וכוחות מהקב"ה בשביל השנה המשמעותית הזו :)

במידה ויש לך שאלות נוספות בנושא את מוזמנת לכתוב לי במייל.

משאת

masethm@gmail.com