אופי

בס"ד
שלום רב,

הרמב"ם שבץ בתוך הלכות תשובה שני פרקים שעוסקים בבחירה החופשית: פרקים ה - ו.
הרמב"ם עשה זאת בדיוק בגלל הסיבה שאת מציינת - שלא יאמר אדם "אני כזה" ואינני יכול להשתנות.
בלשונו של הרמב"ם (פרק ז'; א, ג):
הואיל ורשות כל אדם נתונה לו כמו שביארנו... כשם שצריך אדם לשוב מאלו*כך הוא צריך לחפש בדעות רעות שיש לו, ולשוב מהן: מן הכעס, ומן האיבה, ומן הקנאה, ומן התחרות, ומן ההתל, ומרדיפת הממון והכבוד, ומרדיפת המאכלות, וכיוצא בהן*מן הכול צריך לחזור בתשובה".

הרמב"ם דורש מהאדם לעבוד על מה שנקרא 'אופי': הכעסן לא יהי כעסן, המקנא לא יקנא, הליצן לא יתלוצץ, הקמצן לא יתקמצן...

אולי יש תכונות בסיסיות שלא ניתן לשנות. אז צריך להפנות אותן לאפיקים חיוביים.
מסביר הרב עובדיה:
נאמר בספר משלי (כב, ו), "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה". ופשט הדברים, שיש להתחשב באופיו ובטבעיו המיוחדים של הילד, כאשר מחנכים אותו. כלומר, לא ניתן לקבוע "מודל" קבוע שעל פי יחונכו כל ילדי ישראל, אלא כל ילד וילד יש לו את אופיו וטבעיו המיוחדים, ועל פיהם יש לחנכו.
וכן מסביר רבינו הגר"א, שכוונת שלמה המלך, שהואיל ויש דברים שהאדם אינו יכול כמעט לשנותם, וכמו שאמרו בגמרא (שבת קנו.), שהנולד במזל צדק יהא צדקן, הנולד במזל מאדים, יהא "גבר אשיד דמא", כלומר, יהיה שופך דמים. לכן, יש להתחשב בטבע הנער, ולפי טבעו לחנכו. שאם טבעו הוא שיצא שופך דמים, אזי יש להפנות את כישוריו למטרות חיוביות, כגון, שיהיה מוהל או שוחט, ולא חלילה לסטים המאבד את הבריות.
http://halachayomit.co.il/he/ReadHalacha.aspx?halachaid=2140