שאלה
לפני זמן רב החלטתי לפני טבילה לעשות את אחת ההכנות בצורה מסויימת דווקא. (ההחלטה עצמה לא עקרונית, כי אין לה משמעות הלכתית - הכוונה היא למשל להוריד שיער דווקא במכונה ולא בשעווה, או לחצוץ בין השיניים דווקא בחוט דנטלי ולא בקיסם, וכדו').
מאז עבר זמן רב ואני שכחתי מההחלטה הזו ועברתי לעשות את ההכנה המסויימת הזו בדרך אחרת.
לאחרונה נזכרתי בהחלטה שלי אבל אינני מצליחה להיזכר אם זו היתה החלטה ספציפית לאותו זמן או לתמיד, אם אמרתי "בלי נדר" או לא וכמה פעמים נהגתי לפי ההחלטה הזו.
האם החלטה כזו מחייבת אותי? כדי לשנות אותה אני צריכה התרת נדרים? (אני ממש לא רוצה להגיע ל"טקס" הזה.. אם ההחלטה מחייבת אותי, אולי יש דרך אחרת?)
תשובה
שלום
אם מדובר בדבר שיש לבעלך העדפה כלפיו כפי שאת עושה כעת ולא כפי האופן שנדרת, והוא לא שמע על נדרך עדיין (או שמע, אך לא ידע עד עתה שיכול להפר נדרי אשתו), אזי את יכולה לספר לו על ספק נדרך והוא יאמר שלוש פעמים ´מופר מופר מופר´, ובזה תם העניין. שהרי הבעל מפר נדרי אשתו בעניינים שבינו לבינה.
ואמנם תו´ס בנדרים פירשו דברי הגמ´ ´בינו ובינה´ שאמרה שלא תשמשו, אך הרא"ש הרחיב זאת גם לשאר דברים המביאים איבה. ובשו"ע יו"ד ובנושאי כליו לא פרטו את אופי הדבר ונראה שמעשה הכנה לטבילה שיש בו העדפה לבעל כלול בענייני בינו ובינה, על כל פנים בספק נדר שהוא קל יותר.
אם הקריטריונים הנ"ל אינם מתקיימים, כגון ששמע על נדרך לפני כמה ימים ולא הפר (וידע שאפשר להפר), או שאין לו העדפה בנושא זה, ואת לא מסכימה כלל לפרט אפילו לאחד הדיינים את הנדר, אזי יש לסמוך בדוחק על גילוי הדעת שעשית ודאי בער"ה שכל נדרייך השנה לא יחולו (או אפילו אמירת 'כל נדרי'). וודאי ספק נדר כגון זה שיש בו בושה, יש לומר שזה שעת צורך גדול כמו שכתב רמ"א ביו"ד ריא.
אך לכתחילה יש ללכת ולפרט הנדר לפחות בפני אחד מהשלושה, ויתירו. ויכול בעלך להיות שליח במקומך לבקש ההתרה (ויפרט), אך אינו יכול להיות אחד מן השלושה.
ואמנם הדרישה כתב שאפשר שלא לפרט, אך הש"ך הביאו וחלק עליו. וגם הדרישה עצמו לא הקל במקום בו יש חשש בנדר לענייני איסור כמו בהכנה לטבילה, אלא רק בעניינים סתמיים.
כל טוב