למה במפלגה דתית יש אנשים חילוניים?

שלום וברכה


במקומות של מחלוקת, כדי להתחיל קודם כל במה שמוסכם. מה שמוסכם הוא שאם הייתה אפשרות למפלגה שנציגיה יראי שמיים ושומרי מצוות, עוסקת בזהות היהודית של מדינת ישראל, מתקנת את הצדק והמשפט והמוסר, רצויה ונבחרת על ידי רוב עם ישראל, ופועלת למען קיומנו בארץ ישראל – לא היה ויכוח שזו המפלגה הראויה ביותר להצבעה.
אלא שהחיים לא מתנהלים לפי החלומות אלא מחייבים פעמים רבות הכרעה בין מרכיבים שונים. מפלגה שכולה דתיים אינה נבחרת על ידי רוב עם ישראל ואינה יכולה להיות גורם מרכז ומאחד של האומה; מפלגה שתשומת הלב שלה ניתנת לזהות היהודית אינה מזוהה עם נושאי צדק ומשפט ומוסר (אף אל פי שהיא עוסקת כמובן גם בהם), מאבק למען ארץ ישראל וההתיישבות בה נעשה גם על ידי שיתוף פעולה עם אנשים שאינם יראי שמיים ושומרי מצוות, ועוד ועוד סתירות וחיבורים שונים ומשונים.
לפיכך, כתבתי פעמים רבות כי הפוליטיקה היא העיסוק באפשרי ולא בטהרני, אומנות האפשר ולא אומנות הרצוי. זו הסיבה העיקרית שאני סובר שיש להבדיל הבדלה בין העיסוק התורני הרבני ובין הפוליטיקה המעשית (אדגיש כי בנושאים של מדיניות עקרונית וכדו' – זה מקומם של רבנים, אך לא בפוליטיקה המעשית, ודומני שלאור הנעשה בשבועות האחרונים אין שום צורך להסביר מדוע), יש צורך להכריע במציאות הנתונה מה לעשות.
עצם הרעיון של שילוב אנשים חילוניים במפלגה דתית נראה לי נכון מאוד, וזאת בשל שתי סיבות. ראשונה בהן היא שמפלגה שמבקשת לפנות לכלל ישראל אינה יכולה להיות בעלת גוון אחד – לא מין אחד, ולא רמה דתית אחת, ולא עדה אחת וכדו'. היא צריכה להיות מורכבת מרוחב מלא של האומה הישראלית, כמובן שבפרופורציות המתאימות למהותה. החלום לפנות לכלל ישראל ולהיות מפלגה שתנהיג את כלל ישראל בלי שיהיו שותפים בו גם מי שאינם שומרי תורה ומצוות הוא רעיון מוטעה ביסודו – בראש ובראשונה במישור הפראקטי, אבל גם במישור היותר עקרוני.
שניה בהן נובעת מהצורך לבטל את החלוקה המוטעית שבין דתיים=צדיקים, וחילוניים=אינם צדיקים. חלוקה כזו מנוגדת למה שלימדה אותנו התורה בסדר בה היא נכתבה; היא מנוגדת למה שלימדו אותנו הנביאים, כאשר הם דיברו על "למה לי רוב זבחכים"; היא מנוגדת למה שלימדו אותנו חכמים באגדה, ומנוגדת לכל העולם הרוחני הראוי. אם צריך לבחור בין נציגים המקפידים במצוות אך הם עצמם מושחתים, פועלים בנושאים דתיים בלבד, פוסלים אחרים בגסות ובהלבנת פנים וכדו', ובין חילוניים המתקנים את הצדקה והמשפט בעם ישראל, ישרי דרך ונקיי כפיים, ואינם בונים את זהותם על ידי פסילת האחר אלא על ידי קידום מה שהם מאמינים בו – ישנה חשיבות עליונה שהאחרונים יהיו במפלגה החותרת לפעול בשם שמיים. צריך להרגיל את עצמנו כי מפלגה דתית פועלת לאור דרכי התורה, שמתחילה באברהם אבינו ששמר את דרך ד' לעשות צדקה ומשפט, ומבססת את האחריות הגדולה לחברת צדק ויושר, חמלה והגינות. בשילוב אנשים שלצערנו אינם שומרי מצוות שבין אדם למקום בתוך מפלגה דתית אנו מטמיעים ביתר שאת את הסולם הרוחני והתורני הנכון, ובכך מונעים את עצמנו מלשגות בתפיסה מוטעית, כאילו תפקידה של מפלגה דתית הוא רק חוק השבת, הגיור והרבנות הראשית.
האם אתה מקבל את הדברים ?
כל טוב