אני חושב שאני מאוהב

שלום לך שואל יקר,
נראה כי אתה מודע לעצמך ולסביבה שבה אתה חי, ואף מיטיב להבחין בין עיקר לטפל בנוגע למקרה שאתה מתאר.
אני מבין כי בסיכומו של דבר, הפנייה שלך נוגעת אל המציאות בה אתה מוטרד ממחשבות על בחורה טובה, ואתה מעוניין להיפטר ממחשבות אלו, משום שברור לך שאינך מעוניין בקשר. אתה שואל איך מתמודדים עם מצב בו הרגש גובר על השכל (או לפחות משגע אותו).
לפני הכול, נראה כי הרגש שלך לא מתגבר על השכל. להפך. לא עשית בפועל שום דבר שסותר את הדעות שלך, והמאבק מוגבל לנפש שלך; וזו אבחנה משמעותית.

• חושב מחשבות

איך מפסיקים לחשוב על משהו?
אחת המגבלות של בני האדם היא שהם אינם יכולים לחשוב שתי מחשבות בבת אחת. במקרה שלנו זה דווקא יתרון. כתבת כי המחשבות מגיעות "(בד"כ זה היה כשלא הייתי עסוק במשהו כמו לימודים או התנדבות אחרת...)", ונראה כי בסוגריים שלך גלומה אפשרות טובה – תעסיק את המחשבות שלך. אמנם לא תמיד יש לנו הרבה דברים לחשוב עליהם, אבל אתה יכול לנסות להקדיש את הרגעים הפנויים שלך למחשבות על דברים שאתה מסוגל לקדם, החניכים שלך או הלימודים למשל. אתה גם יכול להסתובב עם ספר קטן (דיגיטלי או ממשי), ולקרוא או ללמוד בו כשאינך עסוק. אפשר גם להעלות זיכרון של תמונה או עלילה של ספר מעניין שקראת כל פעם שאתה מתחיל לחשוב עליה, וכך לדחוק הצידה את המחשבה.
כדאי לשאול מה השורש של המחשבות הללו, שצפות מבלי שקראו להן. נדמה כי כאן התשובה פשוטה, פגשת בחורה נחמדה וטובה, שיוצרת בקלילות קשרים עם הסובבים אותה. מלבד זאת, אינך מורגל בקשרים עם בנות המין השני, ולכן הגיוני שהמפגש ירגש אותך יותר מאת מי שחי בחברה מעורבת. את התובנה הזאת אפשר לראות מהתבוננות בחברה, והרב רבינוביץ´ אף ניסח אותה, כאשר התייחס לפסק של התוספות והלבוש: "בהתאם למציאות שנהגה בתקופתם ובמקומותיהם, שהיו מורגלים בנוכחות נשים בחברתם, קבעו בעלי התוספות ובעל הלבוש לא לכפות על הציבור סייגים בצניעות שהיו מקובלים במקומות אחרים ובזמנים אחרים" (הרב נ"א רבינוביץ´, http://www.ybm.org.il/hebrew/LessonArticle.aspx?item=5636).
מה שחשוב להבין הוא כי ההתרגשות הזאת היא טבעית. וגם ה"הידלקות" שאתה מדבר עליה – נורמלית לחלוטין ואולי אף כמעט מתבקש שדבר כזה יתרחש בשלב זה או אחר. לכן אפשר להתייחס לקיום של המחשבות שלך בהבנה, ולדעת שהן מגיעות מפני שהולך ומתפתחת בתוכך הכמיהה והבשלות לקשר – שגם אם עכשיו זה לא הזמן להוציא אותה אל הפועל – קיומה הוא מבורך וקשור לתהליך ההתבגרות.
נקודה זו משתלבת עם הנטייה של דברים שמנסים לסלק אותם מהנפש או מהמחשבות באופן אלים – להפוך ולהיות עקשנים יותר. ייתכן והמחשבה כי "זה הגיוני שאני חושב עליך, שירה (שם בדוי), אבל זה פשוט חלק מתהליך ההתבגרות, ולא דבר שצריך להתרגש ממנו, כי הוא בא והולך. מתפתח אצלי שריר בנפש שרוצה שאכיר אותו" תצליח לשחרר אותך מלפיתת המחשבות. יש דברים שכדאי להתייחס אליהם בקריצה ואולי בקורטוב התנשאות;).

לסיכום, הסיפור בעיקר מציק, אך לא מערער את תפיסת עולמך, והעלנו שתי דרכים שונות ואף מעט הפוכות להתמודד עם מחשבות הטורדות אותך.

מקווה שהדברים יועילו,
ואתה מוזמן לספר איך העניינים מתקדמים.

חננאל
Hananel8@gmail.com