שאלה
הרב שלום!
אני בקשר עם בחור מזה כמה חודשים, מהרגע הראשון הרגשתי שהקשר הזה יכול להתפתח לחתונה.. ובאמת ככל שאני מכירה אותו יותר אני מבינה שאנחנו מתאימים, הוא כרגע לומד בישיבה, לאחר שהשתחרר מצה"ל ואני בדיוק סיימתי שנה של שרות לאומי.. ככל שעובר הזמן אני מגלה שהוא באמת בחור טוב, ב"שכל" שלי כבר החלטתי שזה מה שאני רוצה, אבל הרגש שלי מעורער! אני כל הזמן מנסה לנתח את הרגשות שלי כלפיו, והבעיה היא שאני לפעמים בטוחה שאני אוהבת אותו ושיהיה לנו טוב ביחד, ולפעמים אני לא מצליחה להחליט. אני לא מצליחה לשים את הדגש על הנקודה שבו שמפריעה לי כי אני לא מצליחה למצוא משהו בו שמפריע לי..
אני חושבת שגם בגלל שזה הקשר הראשון שלי עם בחור, זה גורם לי למחשבות שאולי בגלל שזה הבחור הראשון שנפגשתי איתו ובגלל שכל מה שאני מרגישה חדש, אולי כל מה שאני מרגישה זה לא בגללו אלא בגלל שאני נהנית מהרעיון ש"יש לי חבר",
אני יודעת שהוא אוהב אותי, ושאם אני אשכנע את עצמי אני אלמד לאהוב אותו אבל אני לא רוצה ל"הכריח" את עצמי אני רוצה שזה יבוא לי טבעי..
אני רוצה להרגיש כל הזמן שאני בטוחה שזה הוא ולא רק לפעמים
יש לי אחות תאומה, שנשואה כבר כמה חודשים.. הקשר שלה עם בעלה נמשך כמעט שלוש שנים עד החתונה, אבל היום כשאני מסתכלת עליהם הם נראים כל כך מאושרים ביחד.. אני רוצה בע"ה שגם לי יהיה טוב ושאני באמת יהיה מאושרת.. וגם בשבילו, זה נראה לי לא הוגן שאני לא אומרת לו כלום על זה אבל באמת רוב הזמן אני לא מרגישה ככה, רוב הזמן אני כן רוצה ויודעת שיהיה לנו טוב ביחד..
(הוא לא הציע לי נישואין עדיין אבל אני מרגישה שזה יבוא בקרוב..)
אני יודעת שלרב אין פתרונות קסם אבל אולי אני צריכה מישהו שיאיר לי נקודה קטנה ויראה לי איך למצוא את האור והדרך לבית נאמן בישראל..
תשובה
שלום וברכה,
שאלתך הופנתה ליועצת נשואין מקצועית
שואלת יקרה,
אני קוראת בין השורות את מצוקתך הגדולה. אני מניחה שהעובדה שאחותך התאומה כבר נשואה, מלחיצה אותך באיזשהו רובד.
חשוב לי לציין מספר דברים:
שישנם שני מושגים ולא כולם בהכרח חובים ועוברים את שניהם ואין פסול בכך.
שלב א: שלעתים מדולג, הינו שלב ההתאהבות. שלב הפרפורים בבטן כל פעם שבן הזוג מתקרב , חוסר תאבון, התרגשות והוא ממלא את מחשבותיך 24 שעות ביממה. זהו שלב, נחמד מאוד . אך חולף באיזשהו שלב לעתים לפני הנשואין ולעתים לאחריו.
שלב ב: שלב בניית אהבה. כשמו כן הוא. זהו שלב שמתחילה האהבה להבנות בין בני הזוג. אהבה אינה הפרשות כימיות במוח, אלא הינה נבנית ע"י בסיס איתן של הערכה הדדית , אכפתיות (שציינת שיש בך כלפיו), ונתינה בלי סוף. זוגות נשואים מעמיקים עם השנים את השלב הזה ועם חויות משותפות זה גדל והולך.
כך שאת צריכה לשאול את עצמך מספר דברים בסיסיים:
1. האם זהו בן אדם שהייתי רוצה לבלות את שארית חיי איתו.
2. האם החיים ביחד ייבנו את שניכם ולא חלילה שיש בו תכונות שלא תוכלי לעבור עליהם לסדר היום.
3. האם יש לך משיכה פיזית אל הבחור
אם התשובה לשלושת השאלות מעלה היא : "הן", אזי את בדרך המלך, ולא קרה שום אסון אם לא חווית את ההתאהבות. אבל ואחד התנאים המוזכרים מעלה אינו מתקיים, רצוי עם כל הכאב, שתפסיקי את הקשר ותנסי לחפש במקומות אחרים. שתחפשי במקום אחר.
עוד עצה קטנה לפני פרידה: חזקי ואמצי, אני מתרשמת מדבריך, כי הנך בחורה שקולה ולא פזיזה, כך שקחי את הזמן וערכי לך טבלה בה תרשמי בעמודה ימנית את כל התכונות שחשוב לך שיתקיימו בבן זוגך לעתיד ובעמודה השמאלית תצייני מהן התכונות במצויות בבן זוגך הנוכחי. במידה והתכונות שאינן מתקיימות אינן כה משמעותיות הרי לך תשובתך :-)
אלישבע פרידמן
יועצת נשואין ממורשת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם