פרשת השבוע שלנו עוסקת באחת הסוגיות העמוקות והנעלמות ביותר שבתורה. סוגיה ששלמה המלך, החכם מכל אדם, מעיד על עצמו :
"אמר שלמה: על כל אלה עמדתי ופרשה של פרה אדומה חקרתי ושאלתי ופשפשתי: "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני (קהלת ז, כג)" (במדבר רבה יט, ג)".
אך למרות ששלמה עצמו לא עמד על פרשה זו ולא הצליח לצלול למעמקיה, היו גם היו לפחות שניים מרכזיים שהצליחו לעשות זאת, שניים שלמעשה העניקו לנו את שתי התורות שלנו, זו שבכתב וזו שבעל פה. משה רבנו שהוריד לנו את התורה שבכתב, ור' עקיבא שהיה רבם של רבותינו התנאים מחברי המשנה והתוספתא, הספרא והספרי. כלשונו של המדרש :
"'ויקחו אליך פרה אדומה. א"ר יוסי ברבי חנינא: אמר לו הקב"ה למשה: לך אני מגלה טעם פרה אבל לאחר חקה, .... דברים שלא נגלו למשה נגלו לר"ע וחביריו "וכל יקר ראתה עינו" זה רבי עקיבא וחביריו' (במדבר רבה יט, ו)".
חכמים אף מגלים לנו מתי זכה משה לשמוע את תורתו של הקב"ה על פרשת פרה אדומה. היה זה כבר במעמד הר סיני, ובאורח מסקרן חכמים אף מלמדים אותנו שבאותה שעה שמע משה רבנו דבר פלא נוסף, פלא שעורר אותו להתפלל לאלתר על ילדיו :
"ר' אחא בשם ר' יוסי בר' חנינה: בשעה שעלה (משה) לשמי מרום שמע קולו של הקב"ה יושב ועוסק בפרשת פרה ואומר הלכה משם אומרה: "ר' אליעזר אומר עגלה בת שנתה ופרה בת שתים". אמר משה לפני הקב"ה: ריבון העולמים, העליונים והתחתונים ברשותך ואת יושב ואומר הלכה משמו של בשר ודם! אמר לו הקב"ה: משה, צדיק אחד עתיד לעמוד בעולמי ועתיד לפתוח בפרשת פרה תחילה: "ר' אליעזר אומר עגלה בת שנתה ופרה בת שתים". אמר לפניו: ריבון העולמים, יהי רצון שיהא מחלציי. אמר לו: חייך שהוא מחלציך, הדא הוא דכתיב: "ושם האחד אליעזר" - ושם אותו המיוחד אליעזר. (פסיקתא דרב כהנא פרשה ד)".
משה רבנו שומע את הקב"ה עוסק בפרשת פרה ומזכיר בה הלכה משמו של ר' אליעזר בן הורקנוס. ומשה תמה כיצד זה יתכן שהקב"ה אומר הלכה מפי בשר ודם ? הלכה שנאמרת עוד טרם הולדתו של ר' אליעזר, ואם יורשה לנו להוסיף שהייתה זו דעה שכלל לא נפסקה להלכה שכן חכמים חלקו על ר' אליעזר בסוגיה זו, ובסוגיא זו (כמו גם בסוגית תנורו של עכנאי) היה ר' אליעזר דעת יחיד שלא נפסקה הלכה כמותו (ראה עקידת יצחק במדבר שער עח (פרשת קרח)), וכיצד זה הקב"ה "פוסק" דווקא כאותה דעה שאנו לא פוסקים כמותה ?
האלשיך הקדוש (שיר השירים פרק א) מתרץ את שתי הקושיות הראשונות, ומעלה מהן לימוד חשוב על מעלתו ותפקידו של כל אחד מאתנו :
"כי כל נפש ונפש מישראל יש לה חלק בתורה מתייחס אל בחינתה, וזה חסדו אשר יעשה הוא יתברך עם כל איש ואיש לבלתי חדש בעולם שום דבר מהמתייחס אל בחינת נפשו רק מפיו בכל דור ודור. ולא עוד, כי אם גם הוא יתברך עצמו לא יזכיר מאמר החדוש ההוא רק בשם בעליו, כי מאז טרם יולד יאמר זה חלק פלוני".
הקב"ה העניק לכל אחד מאתנו אות וחלק בתורה, אור שרק אנו יכולים לגלותו, והוא מיועד לנו עוד קודם בואנו לעולם, ועל כן גם הקב"ה מזכיר את דעתו של ר' אליעזר עוד קודם מלידתו. אך מדוע על המעלה הנפלאה הזו אנו לומדים דווקא בפרשת פרה ? ומדוע הקב"ה מזכיר אותה דווקא במקום שלא נפסקה הלכה כאותה דעה ?
את התשובות לשאלות אלו רומז לנו השל"ה (פרשת ויקהל פקודי תורה אור) בהסבירו את מה שאמרו רבותינו ז"ל (עירובין יג, ב) "אלו ואלו דברי אל-הים חיים". על פי השל"ה גם ר' אליעזר וגם חכמים שחלקו עליו צדקו בדבריהם, שכן כל אחד מהצדדים אמר את הנראה לו על פי מדרגתו. ר' אליעזר שהיה מגדולי החכמים והצדיקים אמר את דעתו, אך דבריו מתאימים רק למי שהתעלה למדרגתו הרוחנית הגבוהה, ואילו עם ישראל במהלך הדורות טרם התעלה למדרגות אלה ולכן את ההלכה אנו פוסקים דווקא על פי אותן דעות שמתאימות למדרגתן של ישראל באותן דורות.
ייתכן ובאישיותו של ר' אליעזר הגדול רמוז לנו סודה של פרשת פרה וסודה של התורה כולה. על ר' אליעזר נאמר בגמרא (סוכה כז, ב) שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו, ומאידך העידו חכמים (אבות דר' נתן פרק ו) שהוא דרש דברים שלא שמעתן אוזן מעולם. וכבר התקשו חכמים כיצד ניתן ליישב את שני המאמרים האלה הנראים כה סותרים ? שכן אם ר' אליעזר לא אמר דבר שהוא עצמו לא שמע כיצד זה ייתכן שיאמר דברים שלא שמעתן אוזן מעולם ?
יישוב לכך מצאנו בדבריו של מר"ן הרב קוק זצ"ל (מאמרי הראיה על הגאון רבי אברהם מסוכטשוב זצ"ל) שלימד אותנו שאין כל סתירה בין המאמרים. ר' אליעזר אמר דברים שכבר נאמרו אך בכל זאת לא שמעתן אוזן מעולם, שכן :
"מכל השומעים הצטיין רבי אליעזר הגדול בהקשבתו העמוקה שאזנו שמעה מתורתו של רבו מה שלא שמעו אחרים. ונמצא שבאמת לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו, ותורתו היתה תורה שלימה שיש לה בית אב, ומכל מקום היתה כולה תורה מחודשת על ידי גבורת שכלו הקדוש".
גדולתו של ר' אליעזר ניכרה בכך שהוא הצליח לשמוע דברים שאף אחד אחר לא הצליח לשמוע, ומכח אותה שמיעה להביא לעולם את חידושיו. שמיעתו הייתה כה חדה והבנתו כה זכה עד שהוא הצליח לשמוע ולהבין גם את עומקיה של פרשת פרה, וללמד אותנו שלכל דבר גם אם הוא נראה ונשמע כ"חוקה" שאין לה טעם יש בכל זאת הסבר.
ייתכן שמשום כך דווקא בפרשת פרה אדומה שנועדה לכפר על מעשה בנה (העגל) מתפלל משה רבנו על ילדיו מתאווה לזכות לגדל בנים ובני בנים חכמים ומאירים אשר ילכו בדרכו של ר' אליעזר יתמסרו לתורה ויזכו לשמוע את סודותיה ולהאיר את העולם בדברים "שלא שמעתן אוזן מעולם".
נערך משיעורו של הרב יאיר בן מנחם, דיין בבית הדין האזורי בתל אביב