שאלה
שלום רב.
אנחנו משפחה שומרת מצוות מילדות.
אחי הגדול, אינו נשוי, עבר את גיל הארבעים. החליט לפני שלוש שנים, להתחיל בהליך פונדקאות. הילד נולד לפני שבועיים....והוא נולד בארה"ב (תורמת ופונדקאית שונות...שתיהן גויות).
אחת הסיבות הידועה לי שהוא עשה כך, כיוון שהוא לא מצא אישה בארץ שתסכים לחתום לו שהיא לא תתערב לו בחינוך הילדים. ועל כן גם לא נשא אישה.
סיבה נוספת היא שהוא חי עם אמא שלי, והיא טענה מצידה שיבוא יום והיא לא תהיה, וכך הוא לא יישאר לבד.
הילד כמובן יצטרך לעבור גיור קטינים בארץ.
אנחנו שישה אחים.
אני לא מקבלת את הפעולה ואת הדרך ואת הכוונה שבהבאת הילד הזה לעולם.
שאלתי היא-
עד כמה אהיה חייבת בכיבוד הורים? זאת אומרת, לבוא לבקר את אמא בביתה (הורי גרושים, אין לי קשר, מבחירה, עם אבי).
ועד כמה אני חייבת להישמע לבקשותיה.
נעניתי להגיע לשמור על הבית וחיות המשק שלה, בזמן שהיא ואחי טסו להביא את הילד לארץ. שוב, כיון שהיא אמרה לי (לפני שיצאה מבייתי) שאני חייבת לכבד אותה. והיא סומכת עליי שכל דבר שהיא תבקש, אני אעשה.
כל המצב הזה יצר ממש בילבול רוחני אצלי, מאחר שחונכנו, אני ואחיי, שאין לעבור על שולחן ערוך. עוצם העובדה שאמא הייתה מעורבת בפעולה הזו מלכתחילה, ממש מערערת אצלי את האמת.
אשמח לתשובה כנה.
תודה רבה.
בשורות טובות ובריאות טובה תמיד לכולם.
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
יישר כח על הפתיחות והעלאת השאלה בשפה ברורה.
לגבי אמא וכבודה, תמיד אמא נשארת אמא, כפי שהגמ' מספרת שאמא שזרקה את כיס המטבעות של רבי טרפון בפניו ולא העיר לה, למדנו שלמרות שאמא עושה לפעמים דברים שאינם לרוח הבן / בת, ובכו"א יש חובה לכבדה. גם לעניין אמא/אבא שחטאו בדבר מה הם נחשבים אבא ואמא, על כן יתכן ויש בינכם מחלוקות כיצד להתנהג בדברים מסוימים, בכו"א חובה לכבד אם.
שבת שלום
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי