זמני כניסת שבת, יציאת שבת והדלקת נרות לפרשת קדשים (10.05.2024)

כניסת שבת: זמני הדלקת נרות ויציאת שבת לפרשת קדשים
עודכן בתאריך 04/05/2024

כניסת שבת בערים בעולם

כניסת שבת בערים נוספות:

כניסת שבת בנס ציונה כניסת שבת בהוד השרון כניסת שבת במגדל העמק כניסת שבת בפרדס חנה כניסת שבת בכפר יונה כניסת שבת בירוחם כניסת שבת בזכרון יעקב כניסת שבת ביקנעם כניסת שבת בגדרה

פרשת השבוע - פרשת קדושים

פרשות אחרי-קדושים: דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל(הרב כרמיאל כהן)

(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם:  (פרק יט)

הדיבור הפותח את פרשת קדושים מיועד ל"כל עדת בני ישראל". בעניין הדגשה זו מובא במדרש רבה לפרשת קדושים (פרשה כד, סימן ה, והובאו הדברים ברש"י): "תני ר' חייא פרשה זו נאמרה בהקהל מפני שרוב גופי תורה תלויין בה". מבאר ה"שם משמואל" (שנת תר"ע):

הענין שרק מצד הכלל יכולין להיות קדוש, לא איש פרטי מצדו... וכל כמה שאדם מקרב את עצמו להכלל, כמו כן מקבל הקדושה. 

מדוע הקדושה תלויה בכלל? זאת מבאר ה"שם משמואל" במקום אחר (שנת תרע"ג):

הנה כתיב (במדבר טו, מ) "ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לא-להיכם", הוסיף לאמור מלת "כל", כי קדושה היא נבדל, ואי אפשר אלא אם כן כל אבריו מקודשים, שאם אבר אחד עדיין איננו מקודש עדיין אינו מובדל כלל, שהרי יש לו חיבור לרע באמצעות אותו אבר, וידוע דרמ"ח מצוות עשה מקדשין רמ"ח האברים שבאדם, ועל כן להיות קדושים אי אפשר כי אם על ידי עשיית כל רמ"ח מצוות עשה, שהרי הרבה אינן נוהגות בזמן הזה ויש מצוות שאינן נוהגות אלא במלך או בכהן גדול, ויש הרבה מצוות שאינן אלא על ידי סיבה רחוקה מאד. 

הקדושה תלויה בקיום כל המצוות כי "רמ"ח מצוות עשה מקדשין רמ"ח האברים שבאדם". הבעיה היא שבלתי אפשרי לאדם פרטי לקיים את כל המצוות. ממשיך ה"שם משמואל":

אך כבר אמרנו במקום אחר שאם אדם דבוק בכלל ישראל וכלל ישראל הם כאיש אחד, ומועילות המצוות של זה לזה, כמו באדם הפרטי שמצוות שמקיים באבר זה מועילות גם לאבר אחר, וכבר דברנו בזה. אך כל זה באם הוא דבוק בכלל ישראל. וזה שנאמרה בהקהל, להורות שאי אפשר להגיע אל הקדושה רק באמצעות הכלל, מפני שרוב גופי תורה תלויים בה, והרי אי אפשר לאיש פרטי לקיים את כולם. 

כלל ישראל נחשב "כאיש אחד" ולכן החיבור לכלל ישראל גורם לזה ש"מועילות המצוות של זה לזה", ורק על ידי זה אפשר להגיע אל הקדושה. החיבור לכלל ישראל משמעותי גם כהכנה למתן תורה בשבועות:

ובזה יובן ענין ספירת העומר קודם שבועות, שכבר אמרנו שלשון עומר הוא קיבוץ הנפרדים, והוא התכללות כל הכתות, זה שרשו בחסד וזה בגבורה, ובקיבוץ כל כלל ישראל יחדיו אז רק יכולין לקבל הארת חג השבועות בשלימות כמו שכתוב "ממלכת כהנים וגוי קדוש". ובמדרש אילו היה חסר אחד לא היתה ראויה התורה להנתן. וכן כתיב "ויענו כל העם יחדיו", ופירש הספורנו כלומר בין כולנו נשלים את חפצו. ושבת מסייע לזה שהוא רזא דאחד, ועל כן בשבת ניתנה תורה. 

כדי לקבל "הארת חג השבועות בשלימות" צריך קיבוץ של כל כלל ישראל "זה שרשו בחסד וזה בגבורה". התורה ניתנה לכלל ישראל ורק כאשר כל אחד תורם את חלקו מתוך הכלל נוצרת שלמות. העובדה שהתורה ניתנה בשבת שהיא "רזא דאחד" אף היא סייעה לקבלת התורה.

ההכנה לחג השבועות נעשית בימי ספירת העומר גם מבחינת ההתחברות לכלל ישראל כפי שממשיך ומבאר ה"שם משמואל":

ועל כן בימים האלו ימי הספירה מחויב כל איש נלבב לדקדק בכל עניניו להרחיק ממנו כל עניני קנאה ושנאה לזולתו, ולהכניס בלבו אהבת ישראל בכלל ובפרט. 

מתוך אהבת ישראל שאדם מכניס בלבו בימי ספירת העומר הוא יכול "לקבל הארת חג השבועות בשלימות".
 

ברכת על הדלקת נרות שבת

לאחר הדלקת הנרות עוצמת האשה את עיניה או מכסה אותן בידיה, ומברכת
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁתְּחוֹנֵן אוֹתִי וְאֶת אִישִׁי וְאֶת כֹּל קְרוֹבַי, וְתִתֶּן לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, וְתִזְכְּרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹבָה וּבְרָכָה, וְתִפְקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, וְתַשְׁכֵּן שְׁכִינָתְךָ בֵּינֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לְגַדֵּל בָּנִים וּבְנֵי בָנִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים אוֹהֲבֵי יְיָ, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת זֶרַע קֹדֶשׁ, בַּיְיָ דְּבֵקִים וּמְאִירִים אֶת הָעוֹלָם בְּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. אָנָּא, שְׁמַע אֶת תְּחִנָּתִי בִּזְכוּת שָׂרָה וְרִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה אִמּוֹתֵינוּ, וְהָאֵר נֵרֵנוּ שֶׁלֹּא יִכְבֶּה לְעוֹלָם וָעֶד, וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה. אָמֵן.

איך מדליקים נרות שבת

לא לשכוח לפני כניסת שבת

  • להכין נייר חתוך
  • לכוון שעון שבת
  • לכוון את המזגן
  • להכין את הפלטה ולכוון לה את השעון
  • להרתיח מים
  • להכין את נרות השבת
  • להדליק אורות היכן שצריך
  • לכבות את האור במקרר
  • לכבות טלפונים ניידים ולנתק מהמטען
  • לכבות מכשירים חשמליים
  • לגהץ בגדי שבת
  • לרוקן מוקצה מכיסי המעילים
הדלקת נרות שבת

איך לקלוע חלה לשבת

כניסת שבת - שאלות נפוצות

כמה זמן אחרי כניסת שבת אפשר להדליק נרות?

הזמן המקובל להדלקת נרות שבת הוא 20 דקות לפני השקיעה. בדיעבד אפשר להדליק נרות עד כחמש דקות לפני שקיעת השמש, כלומר 15 דקות לאחר הזמן המופיע בלוח.

האם מותר להתקלח בשבת?

גזרו חכמים שלא לרחוץ את הגוף במים חמים בשבת. האיסור לרחוץ את הגוף הוא דווקא במים חמים, אבל במים קרים או פושרים מותר, וכן מותר למי שמצטער מאוד ממניעת הרחצה, לרחוץ את כל גופו בחמים שהתחממו בערב שבת

האם מותר לאכול אחרי כניסת שבת?

מצוה לקדש על היין בליל שבת, ואין לאכול או לשתות לפני הקידוש. איסור אכילה ושתיה מתחיל בעת שאדם מקבל על עצמו שבת (נשים – בד"כ בשעת הדלקת הנרות, וגברים – בשעת קבלת השבת) ובכל מקרה לא יאוחר מזמן השקיעה.

❓האם מותר להדליק אור 20 דקות אחרי כניסת שבת

יש ספק האם השבת נכנסת בשעת השקיעה או שמא בשעת צאת הכוכבים, ומכיוון שזהו ספק בדברי תורה יש להחמיר בו. בנוסף יש מצוה מהתורה להוסיף מהחול על הקודש, זמן המכונה תוספת שבת. לכן יש לקבל את השבת ולאסור כל מלאכה לפחות כמה דקות לפני השקיעה. זמני כניסת השבת המופיעים בלוחות, הם זמני הדלקת הנרות, שונים ממקום למקום וכוללים תוספת שבת לפי מנהג המקום. בירושלים נוהגים להדליק נרות 40 דקות לפני השקיעה. בחיפה נוהגים להדליק נרות 30 דקות לפני השקיעה וברוב המקומות – 20 דקות לפני השקיעה. אולם מי שהתאחר ולא הספיק לסיים את מלאכתו, יכול לסיימה גם לאחר הזמן הנקוב בלוח, ובלבד שישבות ממלאכה כמה דקות לפני השקיעה ויקבל על עצמו שבת.

איפה להדליק נרות שבת

נוהגים להדליק את נרות השבת בברכה בסמוך למקום הסעודה. אמנם מכבוד השבת יש להשאיר מספיק אור בכל החדרים, כדי שיוכלו למצוא את כל מבוקשם, אך לשם כך די שמגיע לכל חדר מעט אור מבחוץ.

איך נקבע זמן כניסת שבת

זמן כניסת השבת כולל זמן המכונה תוספת שבת, שכן נצטוינו להוסיף מהחול על הקודש. ומכיוון שיש ספק האם השבת נכנסת בשקיעת החמה, או שמא בצאת הכוכבים, אנו נוקטים כדעה המחמירה וסוברים שכבר בשקיעה נכנסת השבת. זמני כניסת השבת המופיעים בלוחות, הם זמני הדלקת הנרות, שונים ממקום למקום וכוללים תוספת שבת לפי מנהג המקום. בירושלים נוהגים להדליק נרות 40 דקות לפני השקיעה. בחיפה נוהגים להדליק נרות 30 דקות לפני השקיעה וברוב המקומות – 20 דקות לפני השקיעה.

🏠למה זמני כניסת השבת שונים מעיר לעיר

מכיוון שיש מצוה להוסיף מהחול על הקודש ולהקדים את כניסת השבת במעט, מצאנו מנהגים שונים לגבי שיעור ההקדמה. יש שנהגו להדליק נרות 40 דקות לפני השקיעה, וזהו מנהג ירושלים. יש שנהגו להדליק נרות 30 דקות לפני השקיעה – זהו המנהג המקובל בחיפה ובטבריה, ויש שנהגו להדליק נרות 20 דקות לפני השקיעה, וזה והמנהג הנפוץ ביותר. זמני השקיעה עצמם עשויים להשתנות מעט ממקום למקום (בהתאם למיקום הגיאוגרפי) לכן מומלץ להתעדכן בזמנים המדויקים לכל מקום.

האם אפשר להכניס את השבת לפני הזמן?

מצווה לקבל את השבת לפני השקיעה ולהוסיף מהחול על הקודש. עד כמה ניתן להקדים ולקבל את השבת מוקדם? נחלקו בכך ראשונים ואחרונים. יש הסוברים שמותר להכניס את השבת מזמן פלג המנחה ולא לפני כן (שעה ורבע בשעות זמניות לפני הלילה), ואחרים סוברים שכל עוד ניכר שהדברים נעשים לכבוד השבת ולקראתה – ניתן להקדים אף יותר. השו"ע והרמ"א פסקו כדעה הראשונה, שאין לקבל שבת לפני זמן פלג המנחה (אותו ניתן למצוא בלוחות זמני היום).

כמה נרות שבת להדליק?

מעיקר הדין של הדלקת נרות שבת יש להדליק שני נרות. ויש הנוהגים להדליק נרות שבת כמספר נפשות בני הבית. כך שזוג עם שלושה ילדים ידליק חמישה נרות שבת, אך אין חובה לעשות זאת וכל אחד יעשה כמנהג אבותיו בהדלקת נרות השבת.

מתכון לחלות שבת

המתכון הכי טוב לחלות

באדיבות "חלות הרבנית״ (מיכל הריס)

מצרכים

  • 1 ק"ג קמח
  • 1.5 כוסות מים חמימים (קרוב לודאי שיהיה צורך להוסיף עוד מים)
  • 2 ביצים
  • 2/3 כוס שמן (3/4 חבילת מחמאה)
  • 2/3 כוס סוכר
  • 1 כף מלח
  • 2 כפות שמרים יבשים
  • אפשר להוסיף משפר אפיה לפי ההוראות שעל הקופסה.

הוראות הכנה

  1. שמים בקערה או במיקסר את השמרים, קצת סוכר וקצת מים חמימים מערבבים בכף וממתינים כמה דקות עד שהתערובת תוססת מעט.
  2. מוסיפים את יתר החומרים ולשים עד לקבלת בצק אחיד ומעט דביק.
  3. (אם מעבדים במיקסר, ממשיכים לישה ותוספת של מעט מאוד מים בכל פעם. עד שהבצק רך וכמעט לא נצמד כולו לוו הלישה)
  4. לאחר מכן מתפיחים את הבצק במשך שעה (הכפלת נפח)
  5. קולעים את החלות (בצורה רופפת)
  6. מורחים את החלות בביצה טרופה. מפזרים שומשום, מלח בישול/ פרג/ קצח.
  7. ממתינים להתפחה שניה במשך חצי שעה.
  8. אופים את החלות במשך 15-20 דקות בחום של 180 מעלות. עד לצבע זהוב חום. מקררים על רשת.

מתכון לחלות טבעוניות שתמיד מצליחות

רכיבים

  • 1.25 כוסות מים בטמפרטורת החדר
  • רבע כוס שמן
  • רבע כוס סוכר
  • חצי כף מלח
  • חצי קילו קמח
  • כף שמרים יבשים
  • (אפשר כמובן להכפיל כמויות)

הוראות הכנה

  1. שמים בקערה או במיקסר את השמרים, קצת סוכר וקצת מים חמימים, מערבבים בכף וממתינים כמה דקות עד שהתערובת תוססת מעט.
  2. מוסיפים את יתר החומרים ולשים עד לקבלת בצק אחיד ומעט דביק.
  3. (אם מעבדים במיקסר, ממשיכים לישה ותוספת של מעט מאוד מים בכל פעם. עד שהבצק רך וכמעט לא נצמד כולו לוו הלישה)
  4. לאחר מכן מתפיחים את הבצק במשך שעה (הכפלת נפח)
  5. קולעים את החלות (בצורה רופפת)
  6. על מנת להבריק את החלות מבלי להשתמש בביצה ניתן למרוח אותן במים או לערבב מים רותחים עם מעט סילן)
  7. מפזרים שומשום, מלח בישול/ פרג/ קצח.
  8. ממתינים להתפחה שניה במשך חצי שעה.
  9. אופים את החלות במשך 15-20 דקות בחום של 180 מעלות. עד לצבע זהוב חום. מקררים על רשת.