אבלות

שלום וברכה,

אני מצטער מאוד לשמוע זאת.

הנשמה מודעת למה שמתרחש עם קרוביה (אם חס ושלום אחד הקרובים אינו הולך בדרך הטוב יכולים להסתיר זאת ממנה) כפי שאנו לומדים במסכת תענית דף כ"ג עמוד ב' וכפי שמפרט ר' מנשה בן ישראל בספרו "נשמת חיים" חלק ב' פרק כ"ב. וכן כותב המהר"ם שיק (שו"ת מהר"ם שיק אורח חיים סימן רצ"ג): "דוודאי קים להו לחז"ל(ברור לחז"ל) שהמתים מצטערים בצער החיים כמו שדרשו חז"ל על הפסוק "וירעו לנו ולאבותינו"...והיינו שנשמות המתים יודעים מהעולם הזה מה נעשה בו...ואם כן מהאי טעמא (מטעם זה) אם באים החיים בעת צרה על קבר המתים לומר שאין להם ישועה אם לא ירחמו עליהם מן השמים בוודאי המתים מצטערים טפי (יותר)" - ולכן ניתן לבקש מהנפטר שקרוב אלינו שגם הוא יתפלל עבורנו וכד' (שים לב, לא להתפלל למת שיושיע אותנו אלא שיצטרף ויתפלל גם הוא עבורנו).

מלבד התפילה במניין, הקדיש והתהילים ניתן ללמוד תורה לעילוי נשמת הנפטר, הדבר עושה לנפטר הרבה נחת רוח בשמים ובזכות לימוד התורה נשמתו מתעלה.

אנו מאמינים שהמוות אינו סוף החיים כי אם שער לשלב הבא בחיים. הנפטרים עדיין איתנו, מודעים לנו, מתפללים עלינו ומהווים לנו מליצי יושר. אנו מאמינים בתחיית המתים ומתוך כך שנפגוש אותה בסופו של דבר.

אני מאמין שדאגתך עושה לאמך נחת רוח גדולה מאוד בשמים.

"בילע המוות לנצח ומחה ה' א-לוקים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר..."