שאל את הרב

על הקשר בין אמונה ושואה: איפה אלוקים היה בשואה?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 14/05/23 02:31 כג באייר התשפג

שאלה

אני מרגישה שאני מאמינה בקב"ה רק כי אכפת לי מעצמי ורק כי אני אגואיסטית.. אני מאמינה כי זה הדבר היחידי שנותן תקווה בחיים. כשה' לא מקשיב לתפילה שלי אני ישר מרגישה שהוא לא איתי..

אני אנוכית ומאמינה רק כי צריך וכי זאת האמת, ואני יודעת שאם אני אאמין בקב"ה מאהבה כי הוא אבא שלי אני אדע לקבל גם לא ואני אאמין בצורה אמיתית. אבל כל פעם כשאני חושבת על זה שהקב"ה הוא אבא שלי, אני לא מצליחה להבין איך אבא שאוהב אותנו יהרוג 6 מיליון?? למה בדרך כזאת? אנחנו הילדים שלוו!! למה זה טוב להרוג בדם קר את הילדים שלך??

אני לא מצליחה להרגיש את האהבה שלי כלפי הקב"ה כמו אהבה של אבא כי אבא לא עושה דבר כזה לילדים שלו..

אני חייבת תשובות. תודה

תשובה

שלום לך רוני יקרה.

מה שלומך?

אני רוצה לברך אותך על האומץ ועל השאלות הכנות שאת שואלת. הרבה אנשים נתקלים בשאלות, בספקות וחששות שונים במהלך חייהם, אבל הם לאו דווקא מבררים אותם לעומק. צריך אומץ, לעמוד מול שאלות לא פשוטות שמעוררות בנו כאב, ולא לפחד לשאול אותן. יש פער גדול בין אדם שמברר ושואל לבין אדם שנשאר אדיש למציאות שסביבו. המפתח לגדילה, צמיחה והרגשה טובה עם עצמנו טמונה בחוסר אדישות הזה, ונשמע שלך בדיוק יש את זה : - )

את מעלה כאן סוגיה מורכבת, שאלה גדולה שרבים לפנייך שאלו אותה, ושעוד ישאלו אותה.

אני מצרפת לך תשובה שנענתה לשאלה דומה אצלנו במוקד, לפני כמה שנים. מקווה שהתשובה תעזור לך למצוא כיוון לתשובות.

איפה הקב"ה היה בשואה?

https://www.makshivim.org.il/answer?id=635158

ועם זאת, אני רוצה לגעת בעוד כמה כיוונים נוספים למחשבה:

1. באחד מטקסי יום השואה לפני כמה שנים, סיוון רהב מאיר נגעה בנקודה מדהימה בעיניי. סיוון שאלה את הדבר הבא: אם יכולתו של האדם – לא של אלוקים, של האדם – לבצע פשעים, מעידה על היעדר אלוקים, אז על מה מעידה יכולתו לגלות אמונה, טוב לב ואהבה? זה מן פרדוקס. מצד אחד, איך זוועות מחרידות שכאלה ואיבוד צלם אנוש התרחש בעולם שלנו, ומצד שני, איך בתוך כל התוהו הזה לא מעטים מבין היהודים, וגם מבין הגויים הגיעו בשואה לשיאים של מסירות נפש, חסד וחמלה. בשואה, אלוקים התגלה עד הקצה. השואה מגלה את שיא הבחירה בין טוב לבין רע, והיא הוכיחה עד כמה הבחירה הזו שניתנה לאדם היא עצומה. ואני מצטטת: "העולם לא מתנהל אוטומטית. בשום מקום עלי אדמות ובשום שלב קודם בהיסטוריה לא ניתן היה לחוות את אכזריות הקיום כמו במחנות ההשמדה, אך באותה מידה נכון שבשום מקום אחר בעולם ובשום זמן אחר בעולם לא ניתן היה לחוות את אצילות הקיום כפי שניתן היה לעשות זאת שם ואז". סיוון דיברה על כך שאלוקים זו האמירה שיש טוב ושיש רע, יש קדוש ויש טמא, יש נכון ויש לא נכון ושצריך לבחור. ושעלינו, בני האדם – מוטלת הבחירה. וכל שנייה ושנייה בחיים אנחנו בוחרים, ולא רק ברגעים הגדולים. ולכן, אולי השאלה שיותר נכון לשאול היא לא איפה אלוקים היה בשואה? אלא – איפה אלוקים היה? – בשואה.

בהמשך ישיר לדברים של סיוון, אני מזמינה אותך להמשיך וללמוד על הנושא הזה. להתעניין בעוד זוויות ונקודות מבט, או על אמונה בשואה או באופן כללי על מהות החיים והאמונה. באינטרנט יש שלל דברים מדהימים שאת יכולה לעיין בהם.

2. אל תפסיקי לשאול!

אנשים ששואלים, הם אנשים שמתפתחים, ולא נשארים לעמוד במקום. הם רוצים לחיות את החיים במלוא מובן המילה ולא להיות אדישים למה שקורה בעולם שלנו. אם לא נשאל, לא נגדל. וזה שיש לך שאלות מראה על העוצמה והכנות שלך! לכן, תמשיכי בדרך הזו, ואל תפחדי לשאול. גם אם לפעמים תגלי שהתשובה היא לא פשוטה, או שלא תמיד ניתן להבין אותה לגמרי.

3. אני חושבת שכדאי לך גם לשתף אדם קרוב, שאת מכירה וסומכת עליו, וללמוד ממנו ומהזווית שלו על העניין. באופן כללי חשוב שזה יהיה אדם שאת מרגישה איתו בנוח, אולי אחות גדולה? מדריכה? יועצת? מה שמתאים לך.

יקרה, מקווה שהצלחתי לשפוך קצת אור על העניין ואני מעריכה מאוד את הכנות שלך! אם תרצי, מוזמנת להמשיך לכתוב לנו. אפשר כאן באתר בשאלה חדשה: makshivim.org.il/ask-away, וגם במוקד הווטסאפ - 052-468-3927 ובמוקד הטלפוני - כוכבית 8298.

בהצלחה רבה!

אריאל

מוקד חברים מקשיבים

כתבות נוספות