שאלה
שלום כבוד הרב, אני בת 19 ויוצאת עם מישהו כבר שנתיים.. חזרנו בתשובה ביחד לפני שנה וחצי..
אנחנו רוצים בעז"ה להתחתן בעוד שנה - שנה וחצי..
אני כרגע בשירות לאומי בשילוב עם מדרשה (עוד חודשיים מסיימת) ומתכננת בעז"ה שנה הבאה ללמוד אחיות..
הוא לומד במרכז הרב.. שיעור א'. ומתכנן להמשיך שמה בעז"ה.. (להיות אברך).
היו לנו כמה בעיות אך להמשיך את הקשר הזה ואם בכלל.
חשבנו אך להצליח ביחד להעביר שנה מבלי חס ושלום לעבור על הלכה או חלילה ליפול.. והחלטנו שנפחית בדיבורים לפעם בשבוע (וגם זה בלי דברי חיבה) ופגישות לפעם בחודש. רק בבית ולא בחוץ.
עד כה עבר 9 חודשים, וזה נהייה ממש קשה. רק עצם המחשבה שנשאר עוד שנה זה מביא לידי עצבות.
ברצוני לשאול את הרב מה אני אמורה לעשות? זה נהייה לי קשה מאוד הקשר הזה , אך מצד שני אני גם לא רוצה לוותר עליו.
- אני לא רוצה לדבר איתו הרבה גם מהפחד שהמחשבות והדיבורים יבואו על חשבון לימוד תורה.
אני ישמח אם הרב יוכל לעזור לי..
תודה רבה!!
תשובה
בס"ד
שלום רב,
הקב"ה ברא אותנו והעניק לנו גוף בריא ונפש בריאה, גם התורה מתאימה לטבע הבריא של האדם. אבל אילוצי החיים דוחפים אותנו לדרכים מפותלות והכל נהיה מסובך וקשה.
צעיר וצעירה שמכירים זה את זה מספר חודשים, מבינים שהם מתאימים זה לזה ומתפתח ביניהם קשר רגשי, צריכים להתחתן ולחיות כאיש ואישה בגוף ובנפש, להקים יחד בית בישראל.
אם הם ממתינים יותר מדי, מתעוררים מתחים רגשיים וגופניים קשים ("יצרים"). אם מנסים למתן את הקשר כדי להתמודד עם המתחים הרגשיים אז נוצרים מתחים נפשיים (=עצבות, כעס, דאגה).
במצב שלכם עכשיו – כפי שצירת אותו – אתם פשוט צריכים להחליט על חתונה (אולי לא היום או מחר, אבל בחודשים הקרובים).
הצורך להחליט על חתונה יביא אתכם לבחינה מלאה של הקשר ביניכם.
החלטה על חתונה תשמח ותחיה את הקשר שלכם.
כל פתרון אחר הוא מסובך וכרוך בקשיים גדולים. אפשר להתגבר על הקשיים אבל לעיתים הם גם עלולים להרוס (פגיעה בשמירת ההלכה או בקשר הזוגי או ברגשות).
בהצלחה