שאלה
שלום כבוד הרב,
אני לא יודע איך לפתוח אז פשוט אשאל את מה שיש לי על הלב:
האם מי שעובר על איסור נגיעה הוא בבחינת אלו שאין להם חלק לעולם הבא?
אני לא מצפה שתאמר לי שזה בסדר לא לשמור נגיעה, אני יודע שאני עובר על איסור ואני מתפלל שבורא עולם ייסלח לי על חטאים אלו, אני יודע שהתחזקות בנושא אמורה לבוא ממקום של אהבת ה' ולא מיראת העונש, אך למרות כל זה, אני לא מוצא את הרצון/יכולת להתחזק בנושא.
אולי יהיה טיפשי לציין, הואיל ואני יודע כי אין אפוטרופוס לעריות, אך יש לי "ידידות" כבר המון זמן והוכחתי לעצמי בכל פעם שאני עומד בגבולות שאני מציב לעצמי בקרבה אליהן, כלומר שומר על קשר אפלטוני (סחבקי) לחלוטין.
אני יודע גם שאני צעיר ועוד יהיה לי זמן להתחזק גם בזה אבל הפחד מכרסם בי, לאחרונה קרה לי שבאמצע תפילה פשוט יצאתי מביכ"נ ובכיתי מהפחד על מה שמצפה לי בעקבות העוונות שלי.
אני מודע לכך שכל המצב אבסורדי במיוחד כשאני נמצא כרגע בניסיון להתחזק אבל זה המצב שלי.
אשמח אם תצליח להבין את המצב שלי ותוכל לתת לי תשובה.
תשובה
שבוע טוב
כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא
זה שבכית זה מראה כמה אתה ישר וסולד מעבירה ועל זה יש לשמוח ולמנף את זה לחיזוק
העיקר שאתה משתדל נכון שנופלים וזה לא פשוט אבל העיקר ההשתדלות ואל ייאוש עד הניצחון בע"ה.