לגעת בחניך.

אביה!
ראשית ישר כוח על העזרה שאת מעניקה בהתנדבות למען עם ישראל.
לגבי הצד ההלכתי של שאלתך. כל ילד מגיל 9 ומעלה קיימים לגביו כל איסורי ההרחקה המקובלים מייחוד ועד נגיעה, לרוב הפוסקים. כמו כן, יש שמקדימים את הגיל עוד לגיל 7 מדין חינוך של הילד.
אני מבין משאלתך את הצורך החשוב של הילד לתשומת לב אכפתיות ואהבה שחסרים לו. נוסף לכך, שבאמצעות המגע הוא מקבל חיזוקים חיוביים ממך. אמנם חשוב לזכור, שאין בונים על ידי קלקול! בניין שכזה נראה הכרחי ונכון כלפי חוץ, אך בעצם גורם לכך, שהבניין אותו אנו יוצרים אינו מיוסד על יסודות אמיתיים . עלייך להשתדל מוקדם ככל האפשר להימנע ממגע החיבה כלפי הילד ולחשוב כיצד ניתן להמיר אותו בדרכי חיבה אחרות. יתכן שחיזוק מילולי, תגמול ע"י פרסים או כל דבר אחר שיכול לשמח את הילד, יכול לשמש אותך כאן לצורך הפגנת חיבה כלפי הילד.
כמובן שאם המגע בא מן הילד, מחוסר ידיעה או הרגל, אין צריך לגעור בו או לכעוס עליו. אמנם יש למצוא את הדרך הנכונה כיצד להבהיר לילד מהן הגבולות המותרים בזמן שהות משותפת. מניסיון גם במקרים עדינים ורגישים, אמירת האמת בצורה חד פעמית בהירה ומחושבת, גורמת לא בלבול וחוסר הבנה אלא הערכה ותמיכה.
חשוב גם לציין שהגיל בו הילד נמצא, הוא מספיק בוגר כדי להבין ולכבד את אמונתך ודרך חייך. ייתכן שבתחילה הדברים יהיו לא ברורים ומעט מרתיעים. אמנם אם ימצא תחליף למגע אולי השינוי ישמש גם פתח לשיחה על עולמו של אדם השומר תורה ומצוות.
ואולי עוד נקודה למחשבה.ייתכן שאת הנערה הדתייה הראשונה שפוגש הילד בחייו.לכן מבחינתו את משמשת מודל לאופן שבו מתנהלת בת ישראל. כאן מוטלת עלייך האחריות להציג בפניו דברם ברורים ונכונים גם אם לא בדרך הכי נעימה בהתחלה.
אני מאחל לך הצלחה רבה בהמשך ומקווה שעניתי לשאלתך
ברק
לבירורים נוספים:b1a10@walla.com