שאלה
שלום כבוד הרב,
חסידות ברסלב נחשבת חלק מזרם הראשי של היהדות כיום. עם זאת, עלו לי כמה שאלות על החסידות וספריה ואשמח אם תעזור לי:
א. בספרו, חיי מוהר"ן קכג, אומר הרב על הסבא משיפולי(במסגרת המחלוקת ביניהם):
"תדעו שאני בקדושה והוא כנגדי בטומאה, ואני הזקן האמיתי שבקדושה, זקן- זה קנה חכמה, דברים של עתיק יומין והוא זקן שבטומאה, שהוא זקן שבסיטרא אחרא, היינו אבי אבות הטומאה" עוד הוא מוסיף "בשביל זה עסק כל ימיו בצדקה כדי לבטל כח הצדקה של ישראל עם קדוש, שנותנים כדי להכניע כח של אבי אבות הטומאה וכו' והוא השתדל בצדקה כדי להתגבר על צדקות ישראל עם קדוש" -האם אין מכך מן הגאווה לומר דבר שכזה?
ב. כמו כן, אומר רבי נחמן שהוא צדיק האמת בלבד, האם אין בכך מן הגאווה?
ג. מהם המקורות ההלכתיים לספר המידות?
ד. האם התפילות בספר ליקוטי תפילות מתאימות לכל האנשים (כמו התהילים) או שהן תפילות שאדם רשם לצורך השעה (בגלל צרה אישית שהייתה לו)?
ה. האם גדולי הדור מחשיבים את ספרי ברסלב כחלק מספרי הזרם הראשי של היהדות שיש ללמוד אותם והאם חילוקי הדעות נגד חסידות ברסלב קיימות גם כיום?
תודה
תשובה
גם הלל הזקן היה אומר אם אני כאן הכל כאן ואין זה גאווה
הגדרת המושג ענווה לפי מסילת ישרים הוא שאדם יודע חשיבות עצמו אבל אומר זה בזכות ה' אדם חייב לדעת ערך עצמו גם משה רבנו ידע שהוא מנהיג עם ישראל ובכל זאת נאמר עליו ענו מאוד מכל האדם כי שייך את כל כוחו לה' אולם ידע את כוחו וכך ר'נחמן ועוד..