שאלה
שלום הרב,
לחבר מאוד טוב שלי יש בעיה עם שמירת שבת, לא שהוא נוסע בשבת ועושה את זה בפרהסיה. זה התחיל מזה שהוא עישן בשבת פעם אחת, בהתחלה מאוד הצטער ודיבר עם רבנים וניסה לתקן, אבל מאז יש לו נפילות ועליות, שבת אחת מצליח לשמור שבת לא. בזמן האחרון זה לא רק עישון, זה גם להדליק את האור ולכבות. הוא הגיע למצב שכבר לא מנסה לתקן מרוב ייאוש(?) ועושה את הדברים האלו בלי לחשוב פעמיים. הוא הגיע לאותו מצב לפני זה בשמירת הברית, בהתחלה ניסה לתקן, קרא ספרים, דיבר עם רבנים וגם בזה בסוף התייאש וכבר לא מנסה ולא חושב פעמיים...
אני ממש רוצה לעזור לו ואשמח לייעוץ מפי הרב, תודה.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום לך.
העזרה הטובה ביותר שלך, היא ההבנה שהאחריות היא שלו, ורק שלו, לא שלך, לא של ההורים שלו, לא של הרבנים שלו, לא של החברים שלו, ולא ולא...
מהדברים שלך נראה בברור שהחבר שלך לא לוקח אחריות, אלא מטיל את האחריות על אחרים. לא במובן של האשמת מישהו, אלא במובן הפנימי של הדברים, התפיסה של עצמו, הכוחות שלו עצמו, והאחריות שלו עצמו.
איך אני רואה את זה? אתה כותב: "בהתחלה (אחרי שעישן בשבת) מאד הצטער ודיבר עם רבנים, וניסה לתקן". בשביל מה הוא היה צריך לדבר עם רבנים? מה, הוא לא ידע שמה שעשה אסור? ואם לא היה ברור לו שאסור, היה צריך לדבר איתם לפני שעישן...
אבל זה ברור: הוא תולה את האחריות באחרים, ומרשה לעצמו לעשות את מה ש"מתחשק" לו לעשות, במקום לעשות את מה שהוא "חייב" לעשות... ככה- לעולם לא יצליח לצאת מן המעגל הזה. רק לקיחת אחריות באופן ברור ומוחלט תאפשר לו לעשות שינוי.