האם לעמוד בשירת התקווה?

בס"ד

המדינה היא לא של אולמרט וגם לא של שרון. היא של עם ישראל כולו. לכן אני חושב שצריך להתפלל על המדינה שלנו ולשמור עליה. אמנם לא לאבד את חוש הביקורת ולא את חוש הצעקה.

אסור לנו להקהות את ליבנו וחושינו ובמיוחד אחרי ההתנתקות. לא לחשוב שכל מה שנאמר בתקשורות הוא אמת ולא כל מה שעושה ראש הממשלה או הצבא הוא בסדר. לפעמים הם בהחלט טועים, ולפעמים טועים בצורה משמעותית, אבל זו המדינה שלנו וזו מדינה שחיכנו לה כמעט אלפיים שנה.
עוד זכרי כי ביום מן הימים אנחנו נחליף אותם בהנהגת המדינה. וזה לא כל כך רחוק. זה יהיה מישהו עם אמונה ועם יושר. מישהו עם ענווה שלא יאמר על הזמן "אני נבחרתי. אני אנווט ואני אנהיג. אני אקבע ואני אחליט. מישהו עם קצת ענווה לא יזיק.
מי יודע אולי מי שיחליף אותם יהיה מישהו מהקרובים לך ביותר. מישהו בדרכך?

לדעתי צריך להתפלל שהמדינה הזאת תישמר ותהיה יותר טובה.

אני אישית לא רגיל לומר את התפילה לשלום המדינה שאומרים במקומות אחרים אבל בהחלט אני אוהב את המדינה שלי ומתפלל להצלחתה מאוד.


בהצלחה