כיבוד הורים ולהתגייס

שלום וברכה

ראשית, אני מבין מדבריך שאינך גר בארץ והרצון שלך לעלות לארץ ולהתגייס לצה"ל מרגשת.

לפני שאכתוב לך דעתי אקדים ואומר כי מצד כיבוד הורים אינך מחוייב לגור היכן שהוריך רוצים, לעשוק במה שהוריך רוצים או ללמוד את מה שהוריך רוצים.

אומנם כדאי להאזין לדבריהם ולקחת אותם בחשבון, כי מדובר באנשים שאוהבים אותך מאוד, ושאתה והצלחתך חשובה להם. וכן באנשים שיש להם ניסיון חיים,

אבל מצד כיבוד הורים אתה אדם עצמאי, ויכול להחליט שאינך מסכים עם דבריהם.

כמה נקודות הייתי רוצה להציג בפניך.

א. מדבריך למדתי כי בשנים האחרונות היחסים ביינכם עלו על שירטון והתנהלת באופן שלא מכבד, ובאופן שאתה מצטער מאוד עליו.

הקשר להורים הוא קשר חשוב מאוד ונכון לנסות ולתקן אותו.

ב. השירות בצה"ל הוא מצווה גדולה. זכיתי לקיימה בשירות צבאי בסדיר ושנים רבות במילואים. יש כאלו שמתחילים את הסדיר בגיל 18 ויש כאלו שדוחים את השירות ומתחילים אותו בגיל מבוגר יותר, זה קורה לישראלים שדוחים אותו בשל לימוד תורה, או לעולים חדשים שמגיעים לארץ בגיל 20, 22 ועושים אז את השירות הצבאי שלהם.

כך שאם תלמד מקצוע כעת תוכל בעוד שנתיים שלוש לעלות לארץ ולהתגייס.

ג. הגיוס לצה"ל חשוב מאוד, אולם חשוב עוד יותר עליה לארץ על מנת לגור בה.

לכן, מצד הדין אתה יכול לעלות לארץ ולהתגייס מיד, ואינך מחוייב להתנגדות הוריך.

נראה לי שההתנהלות של הוריך נובעת מהכאוס שהיה בייחסים שלכם קודם.

ולכן אולי נכון יותר, לנסות ולתקן את השיח שלך עם הוריך (אולי טיפול משפחתי), אפשר לעלות לארץ וללמוד מקצוע כאן, ולומר להוריך שאתה עושה זאת על מנת לכבד את רצונם. ובעוד שנה, שנתיים או שלוש, כשהבריאות חוזרת לבית, להתגייס.

מה שהכי חשוב שכל הזמן תשדר להוריך שהם חשובים מאוד לך, בין אם אורח חייך מתאים להם ובין אם לא. שהם הוריך, ואתה מכבד אותם ומצטער צער עמוק על דברים שאמרת או שעשית.

ונכון לבקש סליחתם על כך.

ואם בכל אופן תחליט להתגייס כעת, אל תוותר על ההורים שלך. גם אם הם "ינתקו איתך קשר" אל תנתק את הקשר אליהם. טלפן אליהם. לא יענו שלח מכתב.

תתעקש על קשר איתם.

מקווה שתגיעו לתיקון ואהבה בגלוי

חזק ואמץ