פסק הלכה: אסור לקחת חינמון מתיבת דואר פרטית

אסור לקחת חינמון מתיבת דואר פרטית, זאת למרות שמדובר במוצר שאינו עולה כסף. בנוסף, אסור להוציא עיתון רק על מנת לקרוא אותו ולהחזירו אלא אם הדבר מקובל באותו המקום

חדשות כיפה חנן גרינווד, כיפה 08/07/15 16:43 כא בתמוז התשעה

פסק הלכה: אסור לקחת חינמון מתיבת דואר פרטית
Lior Mizrahi, פלאש 90, צילום: Lior Mizrahi, פלאש 90

אסור לקחת חינמון מתיבת דואר פרטית, זאת למרות שמדובר במוצר שאינו עולה כסף, אלא אם ידוע באופן חד משמעי שבעלי התיבה מאשר לקחת את החינמון, כך קובע הרב יעקב הילדסהיים במאמר הלכתי באתר של מכון התורה והארץ.

"כידוע, המציאות בערים היא שבבניינים משותפים יש עמדה של תיבות דואר, ובה יש תיבה פרטית לכל אחד מדיירי הבניין. יש תיבות הפרוצות לגמרי, ובנקל אפשר לקחת מהן כל דבר דואר הנמצא בהן. ויש תיבות עמוקות, שיש צורך במפתח כדי להוציא מהן את דברי הדואר הרגילים; אבל דברי דואר גדולים יותר, כגון חוברות ועיתונים וכדומה, אינם נכנסים לגמרי לתוכן אלא בולטים החוצה, ונשלפים בקלות", מסביר הרב הילדסהיים.

"בשל מציאות זו מתעוררות כמה שאלות הלכתיות, כגון: א. אחד מדיירי הבניין מנוי על עיתון ולא קיבלו, ואילו שכנו שמנוי גם הוא על אותו עיתון קיבלו. האם מותר לאחד לקחת לעצמו את העיתון הנמצא בתיבת הדואר של שכנו? ב. יש מקומות שמחלקים עיתונים או חוברות פרסום בחינם ('חינמונים') בתיבות הדואר. האם מותר לאדם לקחת לעצמו 'חינמון' הנמצא בתיבת דואר של אחר? ג. האם מותר לאדם להוציא עיתון מתיבת דואר של אדם אחר כדי 'להציץ' בו ולהחזירו, אם לא קיבל רשות לכך מראש? עיקר הספק במקרים אלו וכיוצא בהם הוא האם בעלי תיבות הדואר כבר זכו בעיתונים ובחוברות שהונחו בתיבת הדואר שלהם, או לאו", הוא מסביר.

בסיום דיון הלכתי בסוגיה, קובע הרב הילדסהיים כי אסור לקחת חינמונים, זאת למרות שמדובר במוצר שאינו עולה כסף. "בנוגע ל'חינמון' שהונח בתיבת דואר, לא זוכה בו בעל התיבה מדין 'סיטומתא', אבל אסור לקחתו מדין 'עני המהפך בחררה'. כמובן, אם ידוע שבעל התיבה אינו מעוניין ב'חינמון', מותר לאחרים לקחתו", הוא קובע.

עוד קובע הרב הילדסהיים. "דייר המנוי על העיתון ולא קיבלו, אם מוציא את העיתון מתיבת דייר אחר ולוקחו לעצמו, הרי הוא גזלן". בנוסף הוא מוסיף כי "אדם המוציא את העיתון מהתיבה לצורך קריאה והחזרה לתיבה - אם לא קיבל רשות מפורשת מבעל תיבת הדואר, הרי הוא 'שואל שלא מדעת', שדינו כגזלן. אלא אם כן מקובל באותו מקום שאין מקפידים על כך.