לקראת ההכרעה הצפויה של בית המשפט העליון בנושא עתידם של "קווי המהדרין" בירושלים והודעת שר התחבורה, ישראל כץ, כי הוא אינו רואה בהפרדה בין גברים לנשים בתחבורה הציבורית דבר פסול, הכריזו המפגינים כי ימשיכו להיאבק בנושא בשיא העוצמה.
תוכניתם של המתנגדים היא לגרום להעלאה המונית של נשים לקווי המהדרין, על מנת ליצור לחץ על משרד התחבורה. בין היתר ישלחו המוחים מכתבים לנשיאת בית המשפט דורית בייניש המזמינים אותה לנסוע בקווים המופרדים ולראות במו עיניה את המצב בקווים אלו.
המחאה, הנמשכת שבועות רבים, מנוהלת במפתיע או שלא, על ידי ארגונים דתיים. בשבוע שעבר התקיים דיון בבית המשפט העליון בנושא, ולמרות מזג האוויר הסוער, הפגינו מחוץ לאולמות בית המשפט כ-40 אנשים מארגונים דתיים דוגמת "קולך", "נאמני תורה ועבודה" ו"מרכז יעקב הרצוג" שאף עתרו לבית המשפט בנושא.
 |
|
(צילום אילוסטרציה: dlisbona-cc-by)
|
בעתירה נכתב כי דווקא כאנשים המקיימים תורה ומצוות, הארגונים האורתודוכסים מתנגדים לחוקיות הקווים הנפרדים. לטענתם הקווים הנפרדים מנוגדים לערכים הדתיים של שוויון וכבוד. המבקשים אף רואים בהחלטת שר התחבורה סכנה לקיומו של מרחב ציבורי משותף במדינת ישראל, ויצירת גטאות סגורים בהן נשים לא תוכלנה להסתובב מבלי לסבול מאפליה ודיכוי. בכך,טוענים העותרים, טמונה גם סכנה להעמקת הפערים בין קבוצות תרבותיות בחברה הישראלית.
נתגד בכל דרך
"מה שקורה עכשיו זה ביזוי גדול מאוד של נשים" אומרת מרים זלקינד, דוברת "אלה"-התא הפמיניסטי באוניברסיטה העברית. "יש כאן מסר נוסף שנשים הן אובייקט מיני בלבד, שלא צריך להיראות במרחב הציבורי. במקום לקחת אחריות על התנהגות מינית מסתירים את הנשים. החלטנו להמשיך למחות כי נראה שבג"צ מתקשה להחליט כבר הרבה מאוד זמן והדרך היחידה שלנו למחות היא דרך הרגליים" לדבריה של זלקינד נשים רבות מזדהות עם פועלן של המוחות.
בהתייחסות לעובדה כי האוטובוסים הנפרדים מצויים רק בשכונות חרדיות, על פי הקודים ההתנהגותיים של החברה החרדית, אומרת זלקינד "מבחינתי למרות שההשוואה בעייתית זה כמו לומר שלא נפעל נגד אלימות נגד נשים במגזר הערבי כי זה בתוך הכפרים שלהם ובקודים החברתיים שלהם. יש כאן קוד חברתי שמחליש נשים ובחברה הזאת גברים מקבלים את ההחלטות האלו עבור הנשים, אנחנו לא ניתן שישפילו נשים אפילו בביתן. אני אתנגד לכך בכל דרך".
עו"ד ריקי שפירא, היועצת המשפטית של תנועת "קולך" מודאגת מההקצנה של החברה החרדית. לדבריה בקולך רואים את ההפרדה באוטובוסים כמסכנת את המרקם החברתי. "אנו רואים בכך סכנה כיוון שאנו כציבור מושפעים אף ממה שקורה במגזר החרדי ועדים להקצנה גם אצלנו. כציבור שרואה עצמו גשר בחברה הישראלית אנו חושבים שאסור לאפשר הפרדה בכלל וכי מדובר במדרון חלקלק שמסכן את המרחב הציבורי בישראל ואת האפשרות של ציבורים שונים לחיות יחד".
לא כולם תומכים
"צריך לבדוק את הצורך האמיתי של התושבים ולא לגרום לכל נושא להיות חומר דלק לאש שמבעירה את ירושלים" אמר בעבר הרב בני לאו בהתייחסות לסוגיה. "אני חושב שצריך להגדיר נקודתית את הצרכים של קהילות ספציפיות, ואם לקהילה הזו יש קודים פנימיים חברתיים שמשרתים אותם ולא פוגעים באחר- לא צריך להתערב לדעתי. אם זה מרחב ציבורי יותר ומדובר בקווים שמשרתים אוכלוסייה כללית אז מדובר בכפייה דתית ואני מאוד נגד כפיה כזו. אבל בכל הנוגע להיענות לזכויות הפרט-אני מאוד בעד".