הפכים ודומים.
בין שאר הסודות שחושפת מגילת ההסתר הוא סוד האיש והאישה, סוד החיבור או הפירוד שביניהם. ארבעה זוגות במגילה ושתי תפישות עולם קוטביות באשר לטיב הקשר. המגילה מנפצת את התפיסה האחת ורומזת על הפלא שבשניה.
הנצי"ב מוולוזין בביאורו לדברי ה "לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו", מלמד כי בין כל איש ואישה יש פן של עזר, כלומר התאמה, ופן של כנגדו, כלומר של תכונות מנוגדות. כיוון שכל אדם כשלעצמו הוא חסר ונוטה למידות שאינן שלמות, יש בניגוד הזה עזר גדול. לדבריו, ישנן זוגות הדומים זה לזו במידה מופלגת, דומים בתכונותיהם, זהים במחשבותיהם. כל אחד מבני הזוג חש כי זכה בעזר גדול, שהרי בן הזוג מנגן עמו בדיוק את אותה המנגינה. רק לאחר שנים יתברר כי הזיווג הזה לא תרם לאיש, ועוד - כל אחד העצים את מידותיו החסרות ולא נתבע להשתנות באמת. ההתפכחות המאוחרת תגלה כי העזר הפך לניגוד הגדול ביותר, מנוגד לצורך האמיתי של כל אחד. לעומת זאת, ישנם זוגות שיש ביניהם הבדלים ושוני, תחילה נראה הדבר כניגוד גדול, ישנו חיכוך וצורך בלמידה גדולה, ברבות השנים יתברר כי כל אחד זכה לקבל הרבה מן המידות ההפכיות של בן זוגו ולהשתכלל במידותיו, אז התברר כי הניגוד היה לעזר.
אכן על מנת שהניגוד יהיה לעזר על כל אחד מבני הזוג להכיר בחסרונו כשהוא לעצמו, לדעת כי מאת ה הייתה זאת להשלים איש באישה ואישה באיש, ובלא ענווה שכזו הניגוד יתפרץ במלחמה כבדה.
אחשורוש וושתי.
אחשוורוש וושתי היו ניגודים. הוא היה פרסי והיא בבלית. הוא בעל תפיסה לפיה המלכות קונה את השלטון במשתאות ותענוגות בשרים ההופכים את נתיניה לאסירי תודה, היא נכדתו של נבוכדנאצר הרודן הבבלי, הקונה שלטונו בכוח הזרוע ובנהרות של דם. בעיניו, המטרה היא לעשות כרצון איש ואיש ולשתף את כל העמים ביופייה של אישתו, בעיניה אין להתבזות בפני ההמון.
כיוון שאת הניגוד הזה מלווה מידת גאווה גדולה של אחשוורוש, ההתנגשות בלתי נמנעת. איש-אישה מנוגדים יכולים להשלים זה את זו מתוך הכרה כי שניהם ביטוי חלקי של דבר גדול יותר. כאשר בתודעתם יש שכינה ביניהם, הרי יזכו לגלות את שלמות ההפכים, אך כיוון שבתפיסה בארמון המלך האדם במרכז ורצונו חייב להתממש, הרי שסרבנותה של ושתי לבוא נתקל בחימה הבוערת של המלך.
אין מנוס מניפוץ הקשר. אין מנוס מן התפיסה כי בלא שכינה איש ואישה הם הפכים, בעלי דרך חיים שונה ורצונו של כל אחד מהם מהווה איום על בן הזוג. בלתי נמנעת היא עצת ממוכן המאומצת בחום על ידי המלך, החזק ינצח וישליט את רצונו: "להיות כל איש שורר בביתו"...
אחשורוש ואסתר.
שוב ניגודים, שוב קשר חסר סיכוי. הוא איש החשיפה ומרדף הכבוד, היא אשת הצניעות והסוד. הוא עסוק בגילוי סודה והיא מצניעה ממנו. אין לה עניין להתגלות בפניו והיא תעשה כן רק באין ברירה במסירות נפש להציל את עמה ומולדתה. הוא מצדו מרחיק אותה ואינו קורא לה זה שלושים יום, וסכנת מוות מוטלת עליה אם תתקרב.
אין חיבור אמיתי בין ישראל לעמים בקשרי נישואין, ההפכים הללו אינם מסוגלים להשלים זה את זה בבית אחד. אפילו הרגע היחיד המתאר קשר טוב ביניהם מתואר במגילה בציניות גדולה- "ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותישא חן וחסד לפניו מכל הבתולות..." איש האוהב את אשתו יותר מכל הנשים... כמה עלובה היא האהבה הזו. אין זו אהבת אמת בלתי מותנית, זוהי תאוות בשרים הצומחת מהשוואה בינה לבין שאר הנשים, "רצה לטעום בה טעם בעולה טעם, טעם בתולה טעם", אהבה מכל מקום לא הייתה. היענותו של אחשורוש בבוא העת לבקשתה של אסתר להציל את עמה גם הוא יבוא מן החשש כי המן תופס את מקומו. לא מאהבת אסתר התבטלה הגזרה כי אם משנאת המן. על כן בעת תלייתו "וחמת המלך שככה", אף שהגזירה כנגד אסתר ועמה עומדת בעינה.
"זוג משמים", העזר הגמור. שני גאוותנים, שני שונאי ישראל. זיווג מושלם. המן יוצא מן המשתה הראשון שמח וטוב לב, וברגע אחד, בראותו את מרדכי שאינו כורע לפניו, הכול מתהפך. זרש אשתו שומעת מפיו על עושרו, בניו ומעמדו בעיני אסתר, אבל היא לא מסוגלת להוות ניגוד לגאוותו הגדולה, היא לא מסוגלת לשאול, אם כך, מדוע כל זה איננו שווה לך? היא לא מסוגלת מפני שגם היא כזו, תאומים זהים, היא מבינה ללבו. תחת זאת עולה ההצעה לתלות את מרדכי. המן נרגע ושמח, ואינו יודע כי העזר הזה יביאו אל סופו.
זרש עצמה היא שתנפץ את חלומו ותאמר: "אם מזרע היהודים הוא... נפול תיפול בפניו"...
אסתר ומרדכי.
הניגוד שיהיה לעזר האמיתי. שכינה ביניהם, יעד משותף, וניגודים גדולים. בענוותנותם כל אחד מקבל השלמה מרעהו. מרדכי הוא האיש הגלוי, איש האמת המניח הכול על השולחן. הוא האיש שלא יכרע לפני המן. לשאלת התמהים הוא יענה את האמת במלואה - איני שותף לחגיגה הפרסית, אני יהודי! הוא לא יתחמק ויתלה זאת בבעיות בריאות, זקנה, פריצת דיסק... או סתם בתככים אישיים, הוא מכריז - אני יהודי. גם אל שער המלך הוא יקפיד לבוא בלבוש שק, על פי מנות הלוי, בכוונה - כי אין לבוא בלבוש שק.
אסתר אשת סתר וצניעות, ובהכירו אותה הוא מצווה עליה לשמור על השתיקה. ברגע האמת יש כמעט התנגשות בין ההפכים, עד שמרדכי מציב את השכינה, את הצלת ישראל כנקודת החיבור. מרגע זה בתנועת מלקחיים של הפכים משלימים תפעל אסתר לגלות את ההסתר, ויעשה מרדכי ככל אשר ציוותה אסתר, והניגוד יהפוך לעזר גדול, ויתהפך הגורל כי שכינה ביניהם.
המאמר המלא מתפרסם בעלון באהבה ובאמונה