שאלה:
האם צריך לקחת תפילין לתרגיל גדודי או חטיבתי הנערכים מספר ימים ולילות, או היות שאנו פטורים מהנחת תפילין מדין "עוסק במצוה", לא צריך לקחתם. כמו כן אנו נקלעים להפוגה בתרגיל, וישנים לא אחת כשראשנו על האפוד המשמש לנו ככרית משום שצידו הפנימי מרופד.
האם מותר להניח אפוד שבו תפילין על גבי קרקע, וכן האם מותר לישון עליו כשבתוכו התפילין?
תשובה:
א. צריך לקחת תפילין גם לתרגיל גדול, משום שאפשר להניחן בהפוגות שבתרגיל. ידוע, שככל שהתרגיל ארוך יותר, כן ההפוגות שבו גדולות יותר (לפחות לגבי חייל). אמנם העוסק במצוה פטור מן המצוה גם בשעה שנח[1], כדי שיצבור כוחות להמשך עיסוקו במצוה, אך כיון שמצות תפילין אורכת זמן קצר מאד, קל לקיימה גם תוך כדי התרגיל בלי שהדבר יבוא על חשבון המנוחה. בזה באנו לכלל הידוע, שאם אפשר לקיים את שתי המצוות יחד, בלי טורח כלל, לא חל הפטור של עוסק במצוה פטור מן המצוה[2], וחייב מעיקר הדין להניחן[3].

ב. כאשר התפילין בפאוץ’ אחורי, אסור לישון על צידו הפנימי של האפוד, כי לישון על כרית שתפילין תחתיה כנגד ראשו[4] נחשב בזיון. אבל אפשר לשים את התפילין בפאוץ’ של הרימונים, כי ממילא בתרגיל מוסק או מוצנח לא טסים עם רימונים באפוד. במקרה זה הראש מונח בזמן השינה על הפאוץ’ האחורי, והתפילין תחת הכרית שלא כנגד הראש וזה מותר[5] (אע"פ שאם התפילין כגד צידו שלא תחת הכרית אסור, שמא ישכב עליהם, וזה גם כשהתפילין בתוך כלי)[6] כי כל האפוד מצידו הפנימי נחשב כרית אחת ארוכה.

ג. לגבי עצם הנחת אפוד שבתוכו תפילין על גבי קרקע, מפורש בגמרא[7] שכלי שאינו מיועד לתפילין, אזי גם אם אין בין דפנותיו לתפילין חלל באורך טפח (10-8 ס"מ)., מותר להניח כלי זה שבתוכו התפילין על הארץ. ורק בכלי המיועד לתפילין נחוץ חלל טפח.

סיכום