פרשת בלק: כי לא נחש ביעקב

דרך ההנהגה של ה´ אינה דטרמיניסטית: גם נביא עשוי לאבד את ראייתו ולעומתו אתון מסוגלת לראות מחזה אלוקים

חדשות כיפה הרב אלי אטיה 12/07/16 16:16 ו בתמוז התשעו

פרשת בלק: כי לא נחש ביעקב

פרשת בלק ובלעם הינה מיוחדת ולא שגרתית לא רק מצד תוכנה, אלא בשל העובדה שבעת התרחשותה לא היה אפילו אדם אחד מישראל שהיה מודע אליה. הגלוי והסמוי מעורבבים היטב בכל שלבי הסיפור. בלעם נלקח למקומות מגוונים על מנת לצפות בישראל ולקללם, אלא שבפועל הראייה - שמטרתה שלילית - נמנעת ממנו והוא אינו מצליח לקלל. בנוסף, מי שאמור היה לראות - מתפקד כעיוור ולא רואה את המלאך שחרבו שלופה בידו ואף מכונה שתום העין, בעוד האתון מצליחה להבחין במלאך. מה אם כן מטרת התורה בכתיבת פרשה זו שאף לא אחד מישראל הכיר אותה?

בבואנו להבין את דמויות המקרא וסיפוריו, חשוב שנתייחס אליהם באופן רציני ומכבד. בלק ובלעם אינם אנשים טיפשים אלא אנשים רמי דרג. בלק לא היה מבזבז מהונו ומזמנו לטובת אדם שלא יכול להביא לו שום תועלת. איננו נדרשים לדרשת חז"ל על הפסוק "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה" - "אבל באומות העולם קם והרי הוא בלעם", כדי לשער שמדובר כאן על אדם שבהחלט 'יכול לספק את הסחורה'.

במהלך הקללות מתקיים תהליך למידה אצל בלעם ובלק. תגובתו הראשונה של בלק היא "לקב אויבי לקחתיך והנה ברכת ברך". בלק חושב שכל תהליך הקללה תלוי בבלעם. לאחר שבלעם מסביר לו "הלא את אשר ישים ה' בפי אותו אשמר לדבר" ובלעם לא מקלל גם בפעם השנייה מופיעה תגובת בלק: "לך נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלוקים וקבותו לי משם".

בפעם השלישית בלק כבר מגיב "ועתה ברח לך אל מקומך, אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך ה' מכבוד". כלומר, בלק מפנים שתהליך הברכה והקללה תלוי ברבש"ע בלבד. בלעם אף הוא משנה את אורחותיו. לאחר שתי ניסיונות כושלים הוא שם פעמיו אל עבר המדבר. "וירא בלעם כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו".

מומחיותו של בלעם הייתה אומנות הניחוש והקסם, מציאת התזמון הנכון לקלל על מנת שהקללה תתקיים: ניצול הדטרמיניזם שיש במציאות על מנת לגרוף ממנו רווח קל. אף בתחום הפיננסים ישנם מספר מודלים המנסים למצוא את המחזוריות העסקית בעולם ובכך להצליח לגרוף הון רב. באה התורה וממחישה שדרך ההנהגה של ה' אינה דטרמיניסטית אלא היא מבטאת את מקור החופש. גם נביא המכונה במקום אחר במקרא "הרואה" עשוי לאבד את ראייתו ולעומתו אתון מסוגלת לראות מחזה אלוקים.

הדרך הראויה היא ללכת בתמימות עם האל ולראות מה הוא באמת רוצה מהאדם. לאחר שני הניסיונות חלה תמורה אף אצל בלעם והוא חיפש את רצונו של האל ולא את רצונו שלו או של בלק. פרשה זו לא נחשפה בפני בני ישראל בדור המדבר אלא בפנינו. זאת כדי לומר לנו שגם בעת שאנו פועלים לפי מיטב שיקול דעתנו ומנסים לפעול לפי חוקיות סבירה, כדאי שנזכור תמיד להכניס לתוך המשוואה כוח שאינו מחויב לחוקיות בהכרח כפי שאנו מבינים אותה, את הקב"ה. בבחינת הנאמר "מי שפעל עם אל, יבוא וייטול שכרו".

הרב אלי אטיה, מנהל הישיבה התיכונית או”ת נווה שמואל, מבית רשת אור תורה סטון

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן