ש: כמעט כל הרבנים, ובתוכם כל הרבנים הגדולים אוסרים פה אחד שירות צבאי לבנות. אבל מדוע? שמעתי ארבעה נימוקים:
1. בת חייבת להיות ברשות אביה או ברשות בעלה ולא ברשות אחרים - זה לא נראה שייך בימינו. גם בנות הולכות לעבוד - ומאי שנא?
2. אסור לאשה ללבוש בגדי גבר, כגון מדים, אך זה ניתן לפתרון על ידי מדי נשים מיוחדים.
3. אסור לאשה לישא נשק - אבל ברוב התפקידים היא לא נושאת נשק. יתר על כן, פוסקים רבים התירו לה לישא נשק לצורך הגנה כגון אם גרה באיזור הספר, כגון שו"ת יחוה דעת (ה נה).
4. הן מתקלקלות שם - אבל אם היא זוכה לליווי מתאים, היא תישאר שמורה.
אם כן, למה לאסור?
ת: הסיבה הרבה יותר חמורה, והרבה יותר פשוטה: זה לא צנוע. התורה ציוותה עלינו שצריכה להיות התרחקות בין גברים לנשים. כך הוא באריכות בסוף גמרא קידושין, ברמב"ם הלכות איסורי ביאה כא, שולחן ערוך אה"ע כא וקיצור שולחן ערוך קנב ח. אפילו כתוב להתרחק מאוד מאוד בהדגשה של קיצונית כפולה. ברור שזה לא מתקיים בצבא.
ש: אבל גם בחיי יום יום לצערנו בנות רבות אינן מתנהגות בצניעות?
ת: על הראשונים אנו מצטערים ואין לנו להוסיף, אך בצבא זה יותר חמור, בגלל יחסי מרות, יחסי משמעת, יחסי צפיפות וכולי.
ש: אבל למעשה בנות רבות מתגייסות למרות שהרבנים אוסרים. אז יש טוענים שיש למצוא פתרון "מחוץ לקופסה"?
ת: ביטוי כפרני ידוע. התורה אינה קופסה בעלמא אלא הדרכה אלהית ניצחית מן העולם ועד העולם שכוללת כל המצבים, גם בגלות וגם בגאולה. עיין מרן הרב קוק בסידור עולת ראיה על המשנה בפרקי אבות "משה קיבל תורה מסיני": "תורה המורה את המציאות, המורה את החיים, המורה את הנשמה, המורה את הגוויה, המורה את הפרט, המורה את הכלל, המורה את הדור, המורה את העולם, חמורה דור דורים, המורה עולמי עולמים" (עו"ר ב קס).
ש: אבל יש מתגייסות שהן בנות מאוד דתיות?
ת: אם הן עוברות על ההלכה הן לא מאוד דתיות אלא קצת דתיות. ההגדרה של דתי אינה איזו משאת נפש דמיונית. דתי הוא מי ששומר על השולחן ערוך. אולי יש ללמד עליהן זכות שהן מרמות את עצמן שהן מאוד דתיות. בודאי, כדי להחליט שהן מבינות תורה יותר טוב מגדולי הדורות, יש צורך במידה מפותחת מאוד של רמאות עצמית.
ש: האם אין זה מאכזב שצפינו למדינה אלפיים שנה, יסוד כסא ד' בעולם כדברי מרן הרב קוק (אורות קס), ובסוף בנות מפרות את דבר ד' כביכול בשביל המדינה.
ת: מרן הרב קוק גם כתב באותו ספר אורות שתהיה מרידה נגד התורה (עמ' פד). אבל אין להתייאש, הכל יסתדר.
ש: באיזה דרך הכל יסתדר?
ש: מכח הנשמה הישראלית הטהורה שתתגלה על ידי זיכוך ולימוד תורה. זה כל החשבון: להבין שעיקר החיים, הם חיים כשרים, חיים טהורים, שזאת השאיפה הנשגבה והעליונה שלנו. זה יותר חשוב לנו מכל. אמנם אין זה מודרני לומר זאת, כי העולם שטוף חיצוניות, ורודף אחרי עשיית רושם, אחרי חוויה, אבל אנו תלמידי משה רבנו ומרים הנביאה האומרים שהעיקר הוא חיים טהורים וכשרים.
ש: למה הרב כתב "שובי לשלום", ספר קטן לחיילת?
ת: כדי שתשוב לשלום. אמנם היא הלכה למקום איסור, אבל איננו אומרים שמי שחטא, הינו דחוי לעד ולנצח. הוא יכול לעשות תשובה. צריך לעזור לחיילות להחזיק מעמד בצבא כמה שאפשר בטהרה ובכשרות, מה שנקרא "להציל מה שאפשר להציל". עיין שו"ת הרשב"א (ה רלח), שאם לא יכולים לתקן את הכל, אין זה פותר אותנו מלתקן מה שאפשר לתקן.
ש: ובסיכום?
ת: אשת חיל מי ימצא? מצא אותה בהמשך המזמור.
[ראיין: הרב מרדכי ציון]