שאלה
שלום לכבוד הרב,
אני בחורה דתית בת 19,
בעקבות חודש אלול שעבר עשיתי עם עצמי חשבון נפש על הדתיות שלי ואני פשוט לא יודעת מה לעשות.אני מתפללת,שמה חצאיות ושרוולים ארוכים,מברכת ושומרת שבת.כל הפעולות האלו לא נותנות לי הרגשה שאני מספיק חזקה,אני כל הזמן חושבת איך אני יכולה להתחזק ואין לי תשובות,אני גדלתי מגיל 9 ללא אב ואנחנו רק בנות בבית,כתוצאה מזה אף פעם לא היה לי דמות רוחנית שתחזק אותי ואין מי שיאמר דברי תורה לפעמים וזה ממש ממש מציק לי,אני כ"כ רוצה להתחזק ולהתקרב להקב"ה,במיוחד שאני הולכת ללמוד במכללה לא דתית אני ממש פוחדת.חשוב לי לבנות לי בסיס דתי מוצק במיוחד שעוד שנה אני יתחיל לצאת עם בחורים כדי להתחתן,מה?ממה אני יבנה את הבית שלי?
אני ממש מבקשת אם אפשר לכתוב לי איך מתחזקים באופן פרקטי ומיידי,אני כבר עייפה מהנושא הזה,אני עייפה מזה שאין מי שיביא לבית שלי קצת תורה,אני עייפה מלחפש.בבקשה!!!
תודה מראש
תשובה
שלום
אין ספק שחוסר דמות אבהית מציק לך, אבל הבעיה שאת מתארת אינה נובעת רק מן הנקודה הזאת. בנים ובנות שגדלו במשפחה עם אבא מתמודדים גם כן עם סוג זה של קשיים.
לפי מה שאת מתארת, הבעייה אינה ברמתך הרוחנית. יש והעיסוק האינטנסיבי מידי ברצון להתחזק משיג את האפקט ההפוך, מביא לייאוש. את, לפי התיאור שלך בסדר, מקפידה לפי יכולתך. מדוע למלא את עצמך בנקיפות מצפון? את צודקת שתמיד אפשר להתקדם עוד, אבל את ההתקדמות תשיגי בנחת ומתוך שמחה, לא מתוך דאגה. עייפותך נובעת מדרך החיפוש שלך. תשמחי במה שאת עושה, אל תסתכלי רק על מה שחסר לך, אלא גם על ההישגים הרוחניים שלך.
היי
________________________________________
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם