שאלה
הרב אלי שלום.
ניסיתי לשלוח תגובה לתשובה שלך אלי בעניין הקרמבו, אך זה לא התפרסם, ולכן אני פותחת נושא חדש.
1) תודה על תשובתך. העלתי את הנושא בעבר בפני כמה רבנים שהתחמקו מתשובה. אני שמחה שאתה לוקח את השאלה ברצינות.
2) יש הנוהגים לברך שהחיינו על בגד חדש, למרות שלא מדובר במצוה. מדוע זה שונה מקרמבו?
3) ד"ש לתמי.
הדס לבמור
תשובה
שלום הדס
התיחסתי לשאלה, כי אני זוכר חסד נעורים גם לתלמידות המדרשה, וגם לקרמבו (פעם אהבתי, נגמלתי).
לא מברכים רק על מצוה, אלא גם על פירות חדשים, לכן יש אכן מקום לשאלה שלך, מדוע לא לברך שהחיינו על מאכל עונתי, אשר הפעתו בשוק גם היא מאפשרת לנו להבחין בכך ששרדנו עוד שנה. מבחינה זו אין לכאורה הבדל.
אני יכול להעלות על דעתי שתי סברות מדוע לא לברך:
1. אנחנו לא מחדשים ברכות מעבר למה שחז"ל קבעו, וחז"ל קבעו ברכות רק לפירות חדשים, לא למאכלים אחרים.
2. יש הבדל בין הופעת פרי חדש ובין מאכל כדוגמת קרמבו. הפירות החדשים מופיעים באופן טבעי רק חלק מימות השנה. הקרמבו יכול היה, אם המשווקים היו מחליטים בכך. הופעתו ואי הופעתו אינם מצביעים אם כן על תופעה של חידוש בטבע.
האמת, שאני לפעמים מצטער על החשש שלנו לברך. יש ברכות רבות בחז"ל שכמעט ולא מברכים אותן יותר, ומצאו כל מיני סברות להסביר מדוע לא לברך. החשש של ברכה לבטלה די הקפיא את עניין אמירת ברכות ספונטניות, והדבר קצת חבל.
הרב יואל בן נון מרבה לברך את אותן הברכות שבחז"ל, אבל איני מכיר לו חברים רבים בנושא זה בין הרבנים.
אמסור ד"ש לתמי, ואת להורים
אלי כאהן,
מדרשת הבנות
עין הנצי"ב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם