כיסוי החלות על השולחן

ב"ה

שלום

נפסקה ההלכה בשו"ע סימן רע"א סעיף ט ["צריך שתהיה מפה פרוסה על השולחן תחת הפת ומפה אחרת פרוסה על גביו" ]זו ההלכה שנפסקה. ולכן אם בידי כל אחד ואחד יש כוס יין אז כולם צריכים לכסות את החלות אבל אם [רק בידי אדם אחד יש יין והוא מקדש אז רק החלות שנמצאות לידו צריכות כיסוי והלחמניות שנמצאות ליד כל הסועדים לא צריכות כיסוי.]

ובספר מאמר מרדכי לרב אליהו זצ"ל הביא שם 3 טעמים לכיסוי החלה:
1)אנו בוצעים על 2 חלות כזכר למן שאכלו עם ישראל בהיותם הולכים במדבר. והמן היה מכוסה בשכבת טל מתחתיו ומעליו - ולכן צריך שהחלות יהיו על משהו ומכוסות במשהו.

2)על פי סדר הפסוק ["ארץ חיטה ושעורה גפן תאנה ורימון"] יש להקדים את ברכת הלחם לברכת הגפן אך אנו נוהגים להקדים את ברכת "בורא פרי הגפן לברכת החלה וכדי שלא לבייש את הלחם מכסים אותם כשעושים קידוש על היין.

3) לכבוד סעודת השבת מכסים את החלות שיהיה ניכר שזה לכבוד שבת.


ויש נפקא מינות בין כל הטעמים לכיסוי החלה למשל מי שאין לו יין והוא מקדש על החלות אז לפי הטעם שלא תתבייש הפת לא צריך לכסות אבל לפי הטעם של זכר למן כן צריך לכסות וכך נוהגים.

או למשל כיסוי חלות שהוא שקוף אז לפי הטעם שלא תתבייש הפת זה לא מועיל ולפי הטעם של זכר למן זה כן מועיל.

שבת שלום.

עוזיאל אליהו,

.