שאלה שעניינה אותי לגבי הנחש בבראשית פרק ג'

שלום לך! מה שלומך?
שאלת שאלה ממש טובה שלא יודע אם ישנם הרבה אנשים ששמים לב אליה – מה ההיגיון בעונש הנחש הקדמוני?

בסדר, הוא היה רשע מרושע. מקבל. אבל בגלל זה כל זרעו [מכל גווניו] צריך להיענש בזחילה על גחון?

ובכלל, נגיד שהוא ראוי לעונש הזה "הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב" (בראשית, פרק ג´ פסוק ט"ו), הרי לא כל סוגי הנחשים "נושפים" (=מכישים) - למה גם הם נכללים בעונש?

ועוד – בספר במדבר (פרק כ"א) מסופר על [נחש הנחושת] עליו נאמר "וכי נחש ממית או מחיה, אלא בזמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו [מתרפאים]" (משם גם סמל מד"א). אז למה הנחש תמיד מקולל?


כנראה יש בסיפור הזה רבדים עמוקים יותר שלא בדיוק קשורים למדעי הטבע.
מקווה שהקב"ה יעזור לנו להגיע [יחד] לתשובה המדויקת והטובה ביותר לשאלתך המקסימה. רק יש להבין שני דברים לפני שנתחיל:
*

דבר בסיסי ראשון: יש לזכור ש[שבעים פנים לתורה] - כל מפרשי התורה למדו לעומק או קיבלו במסורת את פירושיהם ולא המציאו אותם מעצמם. כך שמסיפור עונש הנחש הקדמוני אפשר ללמוד דברים רבים. אנו נתמקד במעט מהם דרך פירושי חכמים זיכרונם לברכה.

דבר בסיסי שני: חשוב לזכור ש"[יצר הרע" הוא לא מושג מדויק]. נסביר:

לאדם יש יצר [אחד] – בעל יכולת/כוח ליצור או לעשות דברים טובים או רעים [בעזרת בחירה חופשית].

היצר יכול להינטות לצד הטוב או לצד השלילי. לכן "כל עוד הנר דולק" (הכוונה, כל עוד האדם חי) אפשר להטות את היצר לצד הטוב בעזרת חזרה בתשובה ראויה.

ישנם גם דברים טובים בתוך המעשים השליליים שבלעדיהם אין לנו יכולת קיום – אבל זה כבר נושא אחר.


[לסיכום]: כשחכמים אומרים "יצר הרע" הם מתכוונים להטיית היצר לכיוון השלילי. משיחת היצר של האדם לעשות מעשים לא טובים לנשמה הטהורה שבו.
*

א´. רבנו בחיי – [רבי בחיי בן אשר אבן חלואה]:
"ואיבה אשית": [אין לנו איבה עם הנחש יותר מבשאר שרצים]... רמז לך שאם לא ישוף האדם את היצר הזה הוא ישופנו בסוף".

[הסבר]: הנחש הוא בדיוק כמו שאר השרצים האחרים מבחינת האיבה של האדם איתם, אבל הביאו אותו כ[משל] לגורם שעלול להטות את יצר לדרך השלילית אם לא מתאמצים להטותו לטובה מלכתחילה.

כמו שצריך להיזהר מראש מהנחשים המצויים בדרכים – כך גם מהטיית היצר
*

ב´. כלי יקר – [רבי שלמה אפרים מלונטשיץ]:
"רוב המפרשים אמרו שהיצר הרע מושך כוחו מן הנחש הקדמוני (כי במקצועיות שכנע את חווה לאכול מעץ הדעת). היצר הרע דומה בתחילה לחוט של עכביש (קל) ואחר כך לעבותות העגלה (קשה) לכך נאמר "הוא ישופך ראש".

כי אם יהיה זריז ויצא וילחם ביצרו הרע בראש, רוצה לומר (=הכוונה) [בהתחלה] תכף בבואו אליו, אז הוא ישופך, כי בנקל (בקלות) ינצחו האדם...

אמנם אם בראש דבריו ייתן מקום ליצרו וילך אחרי עצתו יום אחר יום עד שנעשה חזק כעבותות העגלה אז קשה לנצחו, ואדרבא הוא ינצחך. לכך נאמר אל הנחש "ואתה תשופנו עקב" כי העקב היינו הסוף...
וזה גם כן משל על [התשובה] שאדם עושה בבחרותו דהיינו בראש ימי חלדו (כשהוא צעיר) בנקל לו לעזוב דרכו".

[הסבר]: כשהיצר בתהליך להינטות לצד השלילי הוא עושה זאת בהדרגה. בהתחלה האדם אינו מרגיש שום שינוי, אך ככל שעובר הזמן כך קשה יותר להינטות לצד הטוב של היצר.

אבל אם יתאמץ האדם בכל כוחו לתיקון המצב השלילי כבר כשרואה שהיצר מתחיל להינטות לצד הלא מתאים – כך ינצח ב"קרב" (יצליח לחזור בתשובה) יותר בקלות.


מוסיף הכלי יקר: "על העבירות החמורות כמו עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים ודוגמתם לא יוכל יצרך להעבירך עליהם כל כך בנקל (בקלות) מי פתי יסור הנה? ומי ישמע לו לדבר הזה לעבור עבירות ראשיות אלו?"

[הסבר]: היצר הפונה לצד השלילי יתקשה לשכנע לעבור עבירות גדולות, יהיה קל לאדם להיזהר. "הגזמת? שאני אעשה את זה?"

"אבל ב"עקב", דהיינו המצות קלות שאדם דש בעקביו (לא שם לב אליהם) - אתה תשופנו! כי יהיה נקל לך להעבירו עליהם!
כי היצר הרע זה דרכו שמתחיל בעקב (בקצה הרגל) ועולה ומבצבץ עד הראש כמו הארס של הנחש המתחיל בעקב והולך ומבצבץ עד הראש, כך היצר הרע מתחיל להעביר את האדם על המצות קלות שבני אדם דשים בעקביהם ואחר זה עבירה גוררת עבירה ויעלה מן הקלות אל החמורות".


[הסבר]: כשפונה היצר לצד השלילי הוא [מתחיל בקטן]. פה פספסתי ברכה. שם העלבתי קצת. הרי "כל אחד טועה בדברים כאלה". ולאט לאט הפנייה גדלה עד למצב שאנחנו לא נהיה מסוגלים לזהות את עצמנו בו.
*

[סיכום]
לאדם יש רר יצר אחד – בעל יכולת/כוח ליצור או לעשות דברים טובים או רעים [בעזרת בחירה חופשית]. היצר יכול להינטות לצד הטוב או לצד השלילי. כשחכמים אומרים "יצר הרע" הם מתכוונים להטיית היצר לכיוון השלילי.

הנחש הוא בדיוק כמו שאר השרצים האחרים מבחינת האיבה, אבל הביאו אותו כ[משל] לגורם שעלול להטות את יצר לדרך שלילית
כשהיצר בתהליך להינטות לצד השלילי הוא עושה זאת בהדרגה בדברים הקטנים ממש כמו הנחש הקדמוני שהטה את חווה. ככל שעובר הזמן כך קשה יותר להינטות חזרה לצד הטוב של היצר.


[תוספת] – סיפור מהגמרא המוזכר גם ב"כה עשו חכמינו": תנו רבנן: ´מעשה במקום אחד שהיה ערוד (לטאה ארסית) והיה מזיק את הבריות; באו והודיעו לו לרבי חנינא בן דוסא, אמר להם: הראו לי את חורו! הראוהו את חורו, נתן עקבו על פי החור, יצא ונשכו ומת אותו ערוד;

נטלו על כתפו והביאו לבית המדרש, אמר להם: ראו בָּנַי! [אין ערוד ממית אלא החטא ממית]. באותה שעה אמרו: אוי לו לאדם שפגע בו ערוד, ואוי לו לערוד שפגע בו רבי חנינא בן דוסא" (ברכות דף ל"ג עמוד א´).

ג´. אור החיים – [רבי חיים בן עֲטַר]
"הוא ישופך": בזמן שיהיה ראש, פירוש - שיגדיל מעלתו ויתנשא בבחינת התורה והמצות, "ואתה תשופנו" - כשיהיה עקב בירידה. וכן הוא כל זמן שישראל עושים רצונו של מקום נחש כופף ראשו ולהפך בר מינן... עוד ירמוז מעשה של רבי חנינא בן דוסא שנשכו נחש ברגלו ומת הנחש.

[הסבר]: עד עכשיו דיברנו על הפרט, הכוונה לכל אחד בפני עצמו. אבל עניין זה חל גם ב[כלל]. כשעם ישראל עושה את רצון הקב"ה (כשעם ישראל נמצא בראש) - הקב"ה מצילו מיד צר.
*

[המלצות]
אני ממליץ לך ללמוד את הפירושים הבאים על התנ"ך [למעט פירוש רש"י]:

פירוש הרש"ר הירש לתורה.

דעת מקרא.

פירוש לתורה של הרב עדין שטיינזלץ הוצאת שפע.

שיעורים לצפייה באינטרנט באתר "מכון מאיר". http://www.meirtv.co.il/site/


מקווה שעניתי טוב, ואשמח לדעת אם כן.
אם לא הסברתי מספיק טוב או שיש לך עוד שאלות הערות, הארות וכדומה... או שסתם אתה רוצה לשתף משו – אתה יותר ממוזמן לשלוח לי תגובה למייל האישי.


שבוע טוב!

דורון


dozkih@gmail.com